אוספים

Nannowithius wahrmani phoretic on a Birulatus israelensis (Credit: S. Aharon) זוט-עקרב מהמין Nannowithius wahrmani בנשיאת הפצה על עקרב-נמלים הירדן  Birulatus israelensis. צילום שלמי אהרן

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ?

29 דצמבר, 2023

תיעוד ראשון של נשיאת הפצה של זוט-עקרב נמלים על-גבי עקרב-נמלים -תגלית השופכת אור חדש על האינטראקציה בין מינים מסדרות שונות בטבע.

קרא עוד

במחקר, שהובילו חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה, נחשפה אינטראקציה מיוחדת בין עקרב-נמלים הירדן, החי בקיני נמלת הקציר השחורה, יחד עם מין של זוט-עקרבים.

עקרב-נמלים הירדן (Birulatus israelensis) הוא עקרב החי בצוותאות (סימביוזה) עם נמלת הקציר השחורה (Messor ebeninus), וניתן לראותו מתהלך על שבילי הנמלים, בין הנמלים עצמן. לאחרונה, כחלק ממחקר שדה, הבחינו ד"ר אפרת גביש-רגב וד"ר שרון ורבורג מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, ויורם צביק, מהמחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, במין של זוט-עקרבים (סדרה של בעלי-חיים קטנטנים ממחלקת העכבישנים הנראים כעקרבים קטנים, עם צבתות אך ללא עוקץ), נישאים על הצד הגבי של עקרב-נמלים הירדן בעת פעילותו על שבילי הנמלים.

לקריאה נוספת:

* כתבה ב https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkkuf4rkt

פוסט בפייסבוק האוספים

* אייטם על הסיפור המופלא של היחסים המוזרים והמעניינים הללו, בתכנית "שלושה שיודעים" של תאגיד השידור, עם המנחה שרון קנטור, שבה התראיינו יורם צביק וד"ר אפרת גביש-רגב (החל מדקה 23:15 של התכנית), ההקלטה בקישור:
 
קראו פחות
מה זה קטנטן, מצוייד בצבתות ורוכב על זבובים? זוט-עקרב!

מה זה קטנטן, מצוייד בצבתות ורוכב על זבובים? זוט-עקרב!

24 אוקטובר, 2023

במאמר שהתפרסם לאחרונה על ידי ד"ר שרון ורבורג, בתר-דוקטורנטית באוסף העכבישנים הלאומי, וחובריה, נכללת הרשימה המעודכנת של מיני זוט-העקרבים של ישראל, מפתח להגדרת המשפחות והסוגים שלהם. המאמר מונה 61 מינים של זוט-עקרבים מכל רחבי הארץ, מארבע-עשרה משפחות, מהן שתי משפחות חדשות לישראל. 

 

תקציר גרפי מתוך המאמר

אחים לרשת: עכבישים בשירות החקלאות

25 ספטמבר, 2023

לאחרונה התפרסם מאמר, שהינו תוצאה של עבודת המסטר של זינא גאנם (דוקטורנטית באוספי הטבע), המסכם דיגום נרחב של מגוון מיני העכבישים בשלושה כרמי ענבי-יין בעמק קדש (באצבע הגליל). המחקר נערך בשיתוף פעולה עם צוות הכרמים, ובהנחיית פרופ' יעל לובין (אב"ג), ד"ר משה גיש (אוניברסיטת חיפה) וד"ר אפרת גביש-רגב (אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים), הדיגום נערך על ידי ד"ר איגור ארמיאץ' שטיינפרס וד"ר אפרת גביש-רגב.

איסוף דגימות בכנרת

דייג מזהה דגים? יש מחקר המשך!

10 ינואר, 2024

[קישורים למאמר ניתן למצוא בתצוגת האייטם המלאה - על ידי לחיצה עליו ופתיחתו]


בחינה מחודשת של רשימת מיני דגי המים המתוקים של ישראל – מחקר חדש, בהובלת ד"ר רוני תדמור-לוי מקבוצת המחקר של פרופ' ליאור דוד באוניברסיטה העברית, שופך אור על רשימת מיני דגי מים מתוקים המרכיבים את המגוון הביולוגי בישראל. המחקר מבוסס על הגדרת מיני הדגים באמצעות שיטה גנטית המבוססת על ברקודים של דנ"א, ויחד עם ההגדרה המורפולוגית והתפוצה הגיאוגרפית, בוחן מחדש את הרכב המינים בישראל.

graphical abstract

פילוגנזה ראשונה לסדרת העכשובים!

22 אוגוסט, 2023

 

מאמר חדש בהובלת פרופ' פרשנט שרמה, ד"ר סידהרת קולקרני (אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון) וד"ר אפרת גביש-רגב (אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים) מציג את הפילוגנזה המולקולרית הראשונה לסדרת העכשובים (הידועים בכינוי הלא -רשמי "עקרבוטים").

החוקרים משתמשים בשיטות גנומיות חדשניות (UCE) המאפשרות להפיק דנ"א מחומר היסטורי שהופקד באוספים, יחד עם חומר חדש שנאסף לאחרונה ליצירת עץ פילוגנטי המציע יחסים אבולוציוניים.

ד"ר יעקב וייס

ד"ר יעקב וייס

13 יוני, 2023

מרצה בכיר במכון למדעי כדור הארץ, מנהל אקדמי של אוסף המינרלים והסלעים.

מחקרים שעסקתי בהם בעבר כללו הבנה של תהליכים מעטפתיים המשלבים נוזלים עשירי פחמן ומים שגורמים ליצירת יהלומים בעומק כדור הארץ.  

כיום אני חוקר תהליכים שמתרחשים במעטפת של כדור הארץ, הרי געש ואינקלוזיות ביהלומים ומינרלים אחרים, שמאפשרים להתחקות אחר מחזור הוולטילים העמוק (פחמן ומים) בכדור הארץ לאורך ההיסטוריה.  

גילה כחילה

פרופ' גילה כחילה בר-גל

13 יוני, 2023

מנהלת אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית ואוצרת אקדמית של אוסף הרקמות והדנ"א (CryoBank).

 

בעבר עסקתי באפיון גנטי של אוכלוסיית הצבאים בישראל והשלכותיה על שמירת טבע.

 

בין השאר אני עוסקת כיום בתן הזהוב (Canis aureus) כמין מתפרץ בקרבת האדם: מחקר בראי "בריאות-אחת". וכן במחקר העוסק במגוון המינים, בהשפעת אירועים אנתרופוגניים על מגוון המינים והמגוון הגנטי: מקרה בוחן של המערכת האקולוגית בעמק החולה מהתקופה הנטופית ועד ימינו.

 

פרופ' יוסי הלר

פרופ' יוסף הלר

13 יוני, 2023

אוצר אקדמי של אוסף הרכיכות.

בעבר עסקתי בסיסטמטיקה ואבולוציה של החילזון שחריר. כיום אני עוסק בתחום של ההיסטוריה של מיון בעלי חיים.

1

פרופ' רבקה רבינוביץ'

3 מאי, 2023

אוצרת אקדמית של האוסף הפליאוביולוגי, חברת סגל בחוג למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעי הטבע ובחוג לארכיאולוגיה בפקולטה למדעי הרוח והחברה.


בעבר חקרתי שחזור דגמי ניצול בעלי החיים על ידי האדם בתקופות פרהיסטוריות.

כיום חוקרת בין השאר, את הקשר בין איראוסיה לאפריקה – עולם החי וסביבתו בתקופת המיוקן (לפי 20 מיליון שנה).

העניין שלי בתחום המחקר הוא בגלל הראשוניות המרגשת בחשיפה של פיסות סביבה מהעבר הרחוק.

1

פרופ׳ אריאל צ׳יפמן

3 מאי, 2023

אוצר אקדמי של אוסף חסרי החוליות, חבר סגל במחלקה לאקולוגיה אבולוציה והתנהגות בפקולטה למדעי הטבע.

 

בשנים האחרונות, המעבדה שלי עוסקת בהבנת האבולוציה של דגם הגוף בפרוקי-רגליים, בדגש על אבולוציה של דגם הגוף הסגמנטלי.

בנוסף, המעבדה משתתפת בפרויקט בינלאומי הכולל עוד שלוש מעבדות בשווייץ כדי להבין את האבולוציה של תהליך ההתנשלות בפרוקי-רגליים.

אני מתעניין באבולוציה של מגוון ורוצה להבין את המקור לדגמי הגוף הרבים והמגוונים שניתן למצוא בעולם החי.

1

ד"ר אייל בן-חור

3 מאי, 2023

מנהל מדעי של העשבייה הלאומית בפקולטה למדעי הטבע.

 

בעבר חקרתי בחינה ניסויית ותיאורטית של השפעתם של מנגנונים מרחביים על עושר המינים.

כיום חוקר הבנת המנגנונים המשפעים על דגמי תפוצה גלובליים של צורות צומח.

העניין שלי בתחום המחקר הוא בגלל סקרנות בסיסית לגלות דברים חדשים שפוגשת פוטנציאל הולך וגדל להפקת תובנות מניתוח נתוני עתק (Big data).

ד"ר נעמי יובל-נאה

ד"ר נעמי יובל-נאה

3 מאי, 2023

אוצרת היסטורית של אוסף הצמחים, חברת סגל בחוג להיסטוריה בפקולטה למדעי הרוח והחברה.

 

אחד הפרויקטים שלי מבקש לבחון את היחס לטבע בחברה התעשייתית באמצעות התמקדות בדלק שהניע את המהפכה התעשייתית - פחם. אני מבקשת לבחון כיצד חומר שלכאורה היה ועודנו האנטי-תזה המושלמת לאידאלים "טבעיים", דגל הקִדמה והטכנולוגיה, נתפס ככרוך באופן עמוק בעולם הטבע.

1

פרופ' שחל עבו

3 מאי, 2023

אוצר אקדמי של אוסף הצמחים, חבר סגל במכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות.

 

הנושא הכללי שבו עסקתי במרבית שנותיי באוניברסיטה הוא אבולוציה של גידולי התרבות במזרח הקרוב, ובכלל זה היבטים שונים הנוגעים לביות של אותם צמחים בתקופה הניאוליתית. עיקר המחקרים נערכו בחמצה (חומוס) ובאפונה.

1

פרופ' ליאור דוד

3 מאי, 2023

אוצר אקדמי של אוסף הדגים, חבר סגל במחלקה למדעי בע"ח בפקולטה לחקלאות.

במחקרי בעבר התמקדתי בשאלה כיצד משפיע מספר כפול של כרומוזומים (טטראפלואידיה) על גנטיקה ואבולוציה של תכונות במיני דגים שונים.

במחקרי העכשווי אני מתמקד בהבנת האבולוציה של מנגנוני קביעת זוויג גנטיים במיני דגים שונים וכיצד משפיעה קביעת הזוויג על יצירת מינים חדשים.

כאדם שמוקיר ולומד את עולם הדגים, אוסף הדגים הוא המייצג של העבר והשער לעתיד של תיעוד והבנת האבולוציה של קבוצת בעלי החיים המגוונת הזאת.

מחקר דגים ממשפחת הנפוחיתיים

נערך שיתוף פעולה עם Prof K. Matsuura מה- National Museum of Tokyo במחקר דגים ממשפחת הנפוחיתיים (אבו-נפחא – Tetraodontidae). למשפחת הנפוחיתיים חמישה נציגים שהם מהגרים לספסיים, אחדים מהם רעילים מאוד וגרמו בעבר למספר לא מבוטל של אשפוזים בישראל כתוצאה מאכילת בשרם. למרות סכנת ההרעלה, ביפן נחשבים דגי הנפחותיים כמעדן מבוקש המכונה "פוגו" שנדרש ידע רב בהכנתו.