ביואנתרופולוגיה
צוות פרויקטים מחקר תתי אוספים השותפים שלנו
האוסף הביו-אנתרופולוגי של האוניברסיטה העברית הינו משאב ייחודי של ידע ומידע בכל הנוגע למגוון הביולוגי האנושי באזור דרום הלבנט. האוסף מאפשר הצצה ייחודית על תרבויות העבר אשר אכלסו את אזורנו, ומציג שלל רב של התפתחויות בוריאציה האנושית. אוסף זה, בהיותו אחד האוספים המקיפים והמתועדים ביותר במזרח הקרוב, מהווה מקור עיקרי לחקר האבולוציה, פתולוגיות לסוגיהן ומקורות גנטיים של האוכלוסיות השונות במשך ההיסטוריה בדרום הלבנט.
צוות האוסף עובד במסירות על שימורם ושיחזורם של פריטים ייחודיים אשר מהווים חלק מהותי במחקרים רבים. חוקרים מוסמכים בתחומי האנתרופולוגיה הביולוגית בארץ ובחול יכולים לקבל גישה אל חומרי האוספים לאחר קבלתת הרשאה מיוחדת מאוצרי האוסף ובתיאום עם הנהלת האוספים. זאת על מנת להמשיך ולפתח את מדע הביואנתרופולוגיה בישראל ולהמשיך להוות שותפים חשובים במחקר האבולוציה האנושית ברמה הבינלאומית.
יחד עם זאת האוסף הביו-אנתרופולוגי של האוניברסיטה העברית תמיד שמח לחלוק את ייחודו עם הקהל הרחב, לשם כך קיימת באוסף תצוגה מרשימה של שחזורי הומינידים קדומים. העתקים אלו מבוססים על מאובנים בעלי חשיבות עליונה בעץ האבולוציוני של האדם שמקורם גם בישראל וגם מרחבי העולם. על פרטים אלו ניתן לשמוע וללמוד בימים הפתוחים של האוספים.
צילום: דביר אברהם
מהי ביו-אנתרופולוגיה
האנתרופולוגיה הביולוגית מתרכזת בחקר האדם דרך נקודת מבט השוואתית – כאשר היא בוחנת את הביולוגיה, התרבות והחברות האנושיות על מנת להבין את הייחוד של ההוויה האנושית. המחקר הביו-אנתרופולוגי מתבסס על התפתחותו של האדם על ציר אבולוציוני של מיליוני שנים. כאשר על מנת להבין את המגוון האנושי ביו- אנתרופולוגיה נעזרת בתחומים כגון אבולוציה, גנטיקה, פרימטולוגיה, פתולוגיה, אנטומיה ופיזיולוגיה, ועוד. בעזרת אלה, אנו למדים על האדפטציה, התרבות והחדשנות של האדם בעבר ובהווה. בעזרת מחקר משווה בין בני האדם עצמם או בין בני האדם לפרימטים וחיות אחרות אנחנו לומדים על הייחוד של הביולוגיה האנושית בזמן ומרחב נתון. מעבר לכך, בעזרת מחקר משווה לאורך ציר הזמן אנו יכולים לשזור יחדיו את סיפורה של האבולוציה האנושית במשך מיליוני שנים של התפתחות.
צילום: דביר אברהם
היסטוריה של האוסף
ראשית מדע האנתרופולוגיה והאוספים האנתרופולוגיים בארץ ישראל התחילו בשנות ה-50 עם הגעתו לארץ של פרופ' ניקו האס והצטרפותו למחלקה לאנטומיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. במשך שנים עבד פרופ' האס בשיתוף פעולה עם ארכיאולוגים רבים בישראל ופיתח את מדע האנתרופולוגיה. עד שנות ה-50, כל החומר הפליאו-אנתרופולוגי עובד ונחקר על ידי חוקרים זרים. האוסף הורחב עם הצטרפותה של פרופ' (כיום אמריטוס) פטריסיה סמית' כחלק מהסגל האקדמי בבית הספר לרפואת שיניים ופרופ' מרינה פיירמן. מרביתו של האוסף הנוכחי הוא פרי שותפות ארוכת שנים עם חוקרים רבים מרחבי הארץ בלימודי הארכיאולוגיה, גנטיקה, ביולוגיה ועוד. האוסף נשמר וטופל במשך השנים ע"י פרופ' סמית ופרופ' פיירמן וסטודנטים רבים שלמדו לתארים מתקדמים ועשו שימוש בחומרי האוספים למחקרם וקידום מדע האנתרופולוגיות הביולוגית בישראל.
פרטי קשר
בנושאים כלליים ניתן ליצור קשר עם מנהלת האוסף במייל
בנושאי ביקור, בקשות לדיגום, הפקדה והשאלת פריטים ניתן למצוא מידע בעמוד טפסים ונהלים
הפרוייקטים שלנו
דיגיטציה
במשך עשרות שנות פעילותו של האוסף נצברו בו חומרי מחקר רבים, תמונות, רישומים, מידע ארכיאולוגי ועוד רבים אחרים אשר עזרו לפירסומים של מחקרים במשך השנים הללו. כיום בעידן המודרני שימור המידע אשר נאסף ונצבר במשך כל תקופות המחקר האנתרופולוגי חשוב מאי פעם. צוות האוספים מקדיש מעצמו על מנת לשמר כל מידע רלוונטי לחומר השמור באוסף הפליאו-אנתרופולוגי על מנת להבטיח את עתיד המחקר והידע בתחום. כלל המידע הקיים באוספים מועבר לארכיב דיגיטלי נרחב, על מנת להרכיב ספריית מידע דיגיטלית המבטיחה גישה נוחה וקלה גם לפרטים אשר תועדו לפני עשרות שנים.
שימור
שימור המאובנים והפריטים העתיקים שנמצאים באוסף הינה המטרה החשובה ביותר העומדת בני צוות האוספים. ניקוי ושימור נכון של הפריטים מבטיח את השתמרותו וזמינותו של החומר והמידע התמון בו למשך שנים רבות. מצבו הפיסי של כל פריט תלוי רבות במיקום ובמצב בו הוא נמצא על ידי צוות הארכיאולוגים בשטח. תנאי הקרקע, החשיפה לשמש, הרטיבות והצל כל אלו ועוד גורמים רבים אחרים משפיעים על השימור של הפריטים. עם חשיפתו של פריט לגורמים חדשים כגון חמצן ואור, חלים בו שינויים מנוונים נוספים, אותם חשוב למנוע על מנת לשמר את הפריט. צוות האוספים מקפיד להשקיע זמן בלימוד טכניקות שימור חדשניות ומבלה שעות רבות בעבודת ידיים עדינה הדורשת ידע באנטומיה, תשומת לב לפרטים הקטנים ובמיוחד הרבה סבלנות.
קיטלוג
מאגר מידע אלקטרוני הינו בעל חשיבות ראשונית בכל אוסף ביו-אנתרופולוגי ויעודו לספק לצוות האוספים מידע זמין ומפורט אודות כל פריט בתחומי האוספים. קיטלוג האוספים הינו עבודה מתמשכת אשר מורכבת מבניית ספריה דיגיטלית רחבה, בעלת פירוט מקסימלי של כלל המידע הקיים אודות כל פריט ופריט. כמו בכל ספריה, אנחנו מתייחסים לכל פריט כספר בפני עצמו ובשל כך מאגר המידע הדיגיטלי מספק לנו מידע אודות מיקומו המדוייק של הפריט באוסף, שמו והגדרתו. פרויקט הקיטלוג של האוסף האנתרופולוגי הולך יד ביד עם פרוייקט השימור ונועד למנוע הן מצוות האוספים והן מחוקרים להקטין את מידת המגע אליו נחשפים פריטי האוספים. זאת משום שכל מגע עם הפריטים תורם לתהליכי דגרדציה של הפריטים עם הזמן ואנו פועלים למניעת פעולות מסוג זה.
תתי אוספים
- אוסף משווה
-
מחקר מדעי פליאואנתרופולוגי נעזר רבות באוספים משווים על מנת לענות על מגוון רחב של שאלות. למרות הדמיון הרב באנטומיה והפיזיולוגיה של גוף האדם עדיין קיימת במין האנושי וריאציה רבה, המושפעת מהסביבה שלנו, מהתעסוקה, הדיאטה ועוד. אוספי הטבע האנתרופולוגיים של האוניברסיטה העברית מכילים פרטים רבים בהם ניתן להיעזר למחקר אנטומיה השוואתית, פתולוגיה,אבולוציה ועוד על מנת לענות על שאלות גדילה והתפתחות. האוסף המשווה מספק אפשרויות מחקר שונות כגון: מחקר בנושא פתולוגיה ספציפית, התפתחות של תכונה מיוחדת ואף שינויים לגוף האדם הנגרמים מפעילות כלשהי.
- אוסף פתולוגי
-
מחלות וטראומות רבות אליהן נחשף האדם משאירות את חותמן בעצמות ומאובנים. כחלק מחקר הביו-אנתרופולוגיה אנו לומדים לפרש ולפענח סימנים אלו על מנת לזהות מחלות קדומות או סימני אלימות בין אדם לאדם או בין אוכלוסיות, מה שמאפשר לנו להעשיר את הידע על קבוצות מסויימות ברחבי הלבנט הקדום. האוסף הפליאו אנתרופולוגי עשיר בדוגמאות מגוונות של מקרי טראומה שונים, כגון: חבלות, חתכים ושברים בין אם מכוונות או כתוצאה של תאונות. בנוסף, קיימים ממצאים רבים המזוהים עם מחלות שונות, כגון: מחלות דנטליות המושפעות מתזונה והיגיינה לקויה, מחלות זיהומיות למיניהן אשר החלו להתבטא באדם כבר עם תחילת המהפכה החקלאית ושיתוף מרחב החיים שלנו עם בעלי החיים.
שבר חוליות צוואריות (C2+C3) מאוחות ביחד השייכות לפרט שחי במאה העשירית לפנה"ס
סריקת לסת של ילד עם שן ניב מיוחדת בעלת שורש כפול במקום בודד, מתוארך למאה העשירית לפנה"ס.
- אוסף אנתרופולוגיה דנטלי
-
האנתרופולוגיה הדנטלית הינה ענף מחקר בתוך מדע הביו-אנתרופולוגיה, כאשר תחום זה מתמקצע בכל הקשור לבריאות הפה והלסת באוכלוסיות האדם הקדומות. בענף מחקרי זה אנחנו לומדים על התפתחות, בקיעה, גודל, מורפולוגיה, שחיקה, ופתולוגיה של משנן ועוד דברים רבים אחרים הקשורים בתחום.
האוסף הדנטלי של האוניברסיטה העברית, מורכב ממגוון רחב של העתקים ושחזורים של לסתות ושיניים בודדות של פרטים רבים השייכים לזכרים, נקבות וילדים. זאת בעקבות העבודה הצמודה ושיתוף הפעולה רב השנים בין האוסף הפליאו-אנתרופולוגי לבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית. בנוסף לכך קיימים באוסף פרטים מגוונים ורבים המתוארכים לתקופות הקדומות אשר מספקים אפשרויות מחקר רבות במגוון רב של נושאים, כגון: דיאטה, אבולוציה, מורפולוגיה השוואתית והתפתחותית, זיהומים ועוד.
- ארכיב דימות
-
דימות הינו כלי נחוץ ובלתי נפרד של העבודה האנתרופולוגית בימינו, היות ושאיפתו העיקרית של החוקר הינה לבחון כל מקרה ופריט ברזולוציה הגבוהה ביותר ללא נזק לפריט עצמו. אי לכך, הדימות מספק לנו הצצה מיוחדת אל תוך מרקם הפריטים הנחקרים ועונה על שאלות רבות בתחומי הפתולוגיה, הטראומה ועוד. בין אם מדובר בצילומי רנטגן או סריקות במכשירי סיטי מתקדמים, מדובר בטכנולוגיה המאפשרת הפקת מידע חיוני ללא נזק לפריט עצמו.
ארכיב הדימות של האוסף הביו-אנתרופולוגי הינו אחד העשירים והמגוונים ביותר בתחום, כאשר הוא כולל מאות צילומי הדמיה של פריטים אוסטיאולוגיים בעלי חשיבות מדעית. תפקידו של הארכיב לספק גישה מדעית לחומר ללא צורך במגע עם הפריטים עצמם.