האוסף כולל את חיטת הבר שנמצאה לראשונה על ידי אהרונסון בשנת 1906 בראש פינה. באוסף ניתן למצוא מינים נוספים שנמצאו לראשונה על ידי אהרנסון כמו חומעת האווירון שנמצא לראשונה על ידי אהרונסון באזור בנימינה, מין אנדמי (ייחודי) של ארץ ישראל הנמצא בסכנת הכחדה. זהו אחד המינים הנדירים ביותר בארץ.  הוא תואר תאור מדעי על ידי אבן-ארי בימים בהם עבד בבית אהרנסון ונקרא (עוד על ידי אהרנסון) על שמו של הפטרון – הברון רוטשילד –  Rumex rothschildianus . שום פיינברג נמצא לראשונה בחרמון על ידי אהרנסון, שתאר אותו תאור מדעי וקרא לו על שם רעו שנהרג.  צבעוני ההרים זן שרוני, "צבעוני השרון" תואר לראשונה על ידי אהרנסון והוא צמח יפה להפליא ("חבצלת השרון").  לצמח זה אין כיום מעמד של מין נפרד, אלא הוא זן גיאוגרפי.

אהרונסוניית פקטורי נמצאה לראשונה בארץ בשנות השלושים של המאה העשרים, לאחר מותו של אהרונסון.  צמח זה תואר על ידי אלכסנדר איג שקרא לו על שמם של שניים מחלוצי הבוטניקה "העברית" אשר מתו בטרם עת, אהרנסון ואליעזר פקטורובסקי.

גיליון העשבייה של חיטת הבר שאסף אהרן אהרונסון בשנת 1906

במסגרת עבודתו המדעית עסק דר' זייצ'ק בבוטניקה של צמחי תרבות ובחקר צמחי מרפא. הוא ייסד את המחקר האתנו-בוטני בארץ, ואת חקר הפולקלור של צמחי המרפא. במסגרת מחקריו ראיין אנשים רבים, הן ילידי הארץ והן עולים חדשים, ויצר אוסף גדול מאוד של צמחי מרפא וכרטסת מידע אתנו-בוטני. אוסף זה שמור כיום בעשביה הלאומית של האוניברסיטה העברית. תחום חקר נוסף בו עסק דר' זייצ'ק היה ארכיאובוטניקה. הוא חקר וזיהה צמחים מתוך חפירות ארכיאולוגיות. במסגרת זו השתתף בחפירות ארכיאולוגיות, כולל המשלחות הראשונות למערות של מדבר יהודה.בשנות המאבק היה דוד זייצ'ק פעיל בהגנה בה היה ממונה על התצפיתנים. הוא פתח שיטות תצפית שלא היו נהוגות עד אז, כולל שימוש בטלסקופ שנתרם לאוניברסיטה העברית על ידי אסטרונום חובב מארה"ב לתצפיות למרחק רב. עבודה התנדבותית הייתה חלק בלתי נפרד מפעילותו הענפה של דר' זייצ'ק. שנתיים לאחר עלייתו ארצה, ב-1936, הוא הקים את "אגודת אייג" להפצת ידיעות הטבע. מטרת האגודה היה להגדיל את ידע הטבע בציבור הרחב ולייסד אוספי טבע ומעבדות העומדים לרשותם של תלמידים וסטודנטים מחוץ לאוניברסיטה. לצורך זה הוא גייס לפעילות באגודה חוקרים רבים מתחומי חקר מגוונים, שהרצו לקהל הרחב. בנוסף על עבודתו המדעית היה דר' זייצ'ק אסטרונום חובב ברמה מקצועית. ב-1951 ייסד את "אגודת אסטרונומים חובבים בישראל" – האגודה לאסטרונומיה, אותה ניהל כ-30 שנה. בשנת 1952 הקימה האגודה בכספיה את הפלנטריום הראשון והפעילה את הטלסקופ הראשון בארץ, אותו טלסקופ ששימש במלחמת העצמאות לתצפיות על עברו הירדני של הגבול. הפלנטריום היה ממוקם בצריפים של מדעי הטבע של האוניברסיטה בטלביה. במקום התקיימו הרצאות ותצפיות פתוחים לקהל הרחב.

מ-1955 ערך דר' זייצ'ק את עלון האגודה לאסטרונומיה "הכוכבים בחדשם". ב-1956 זכתה האגודה לתרומה גדולה ממשפחת וויליאמס שאפשרה לו להקים את פלנטריום וויליאמס בקמפוס גבעת-רם של האוניברסיטה העברית. הפלנטריום שהיה יחיד בארץ פעל עד ראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, והיה המרכז הראשון בארץ ללימוד אסטרונומיה. במסגרת פעילותו באגודה לאסטרונומיה פרסם דר' זייצ'ק מאמרים רבים וגם שידר פינה שבועית ברדיו.

האוסף האתנו-בוטני של דר' זייצ'ק שמור באוסף הצמחים הלאומי של האוניברסיטה העברית, גבעת רם. הכרטיסיות השייכות לאוסף קוטלגו וניתן להוריד את המידע בקישור: אוסף זייצ'ק[1] [NM2]  1 ו- 2

פרופ' רייס הצטרפה לסגל האוניברסיטה בשנת 1934 ועסקה בעיקר בחקר פטריות הפוגעות בגידולי צמחים ובאצות ים. בשנת 1951 פרסמה יחד עם ישראל רייכרט עם איוריה של רות קופל את הספר "כמהין ופטריות".

פרופ' טשרנה רייס

קיטלוג האוסף החל באוקטובר 2016 וכיום מקוטלגים למעלה מ-13,000 גיליונות באוסף. בין סוגי הפטריות הנפוצים באוסף ניתן למצוא את Puccinia, Septoria, Uromyces, Cercospora, Dothidella, Bremia, Ascidium, Ascochyta.

קלרה חן (1998-1924) ואילנה הרנשטט המשיכו לאסוף ולחקור את מיני הטחבים בישראל, ובשנת 2004 עבודתם התכנסה לספר "The Bryophyte Flora of Israel and Adjacent Regions".

הספר שנכתב יחד עם החוקרות הלן בישלר וסוזן ז'ֹווֶה-אסט מצרפת, מתאר קרוב ל-261 מיני טחבים הגדלים בישראל.

בנוסף, גיליונות מאזורים משאר העולם מסודרים בארונות נפרדים. באוסף ניתן למצוא גיליונות עדות (vouchers) שהיו בסיס למחקרים, לאיור מדעי של הפלורה פלשתינה, לאיסופי זרעים עבור בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל ועוד.

.