ניטור מקווי מים מתוקים

הפרויקט של חקר הכינרת בשנות ה-60 המאוחרות של המאה ה-20, לפני הפעלתו של המוביל הארצי, הכניס לאוסף פריטים מיובנתיים יקרי ערך. מאותן שנים צורפו אליו גם אוספים של חומר ממקורות מים מתוקים וממעיינות שכיום אינם קיימים עוד. ראויים לאזכור מיוחד האוספים משמורת החולה, שנאספו בידי חוקרים רבים עוד לפני ייבושו החלקי של האגם וזיהומו לבלי שוב בשנות ה-50 של המאה ה-20, וכן דגימות מסקר של המעיינות הבלתי מופרעים של בקעת ים המלח והירדן בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהביא ליצירת הבסיס המדעי של חקר עולם החי במעיינות בישראל. פרויקט האיסוף הימי הגדול האחרון, בחסות האקדמיה למדעים, הסתיים בשנת 1985. פרויקט האיסוף הגדול והעדכני ביותר, שעסק בעיקר בבקעת החולה, ששוקמה בחלקה מחדש לאחר הייבוש, נוהל ברובו בידי ד"ר חנן דימנטמן והסתיים בשנת 2006. ד"ר דימנטמן עדיין ממשיך למיין ולזהות חסרי חוליות ממקווי מים מתוקים ובריכות חורף.

צילום: איגור ארמיאץ'

צילום: איגור ארמיאץ'

תולעים טבעתיות

צוות שדה מיומן האמון על דיגום מאומץ העביר חומר רב למרכז מיון לטיפול בידי ארבעה טכנאים. משנת 1971 החלה ד"ר נחמה בן-אליהו לאסוף מדי פעם בפעם דוגמאות של חומר נקבובי קשיח (על הפאונה הנסתרת החבויה בהן), ובייחוד דוגמאות משוניות הכרית של אלמוגי Dendropoma. כמה קבוצות תולעים הוצאו מן הדגימות לצורך מיון וזיהוי, אך רוב הקבוצות עדיין נמצאות בדגימות האֵם ונגישות למחקר כיום. עם השנים, ד״ר בן-אליהו התמקדה בזיהוי ומיפוי התפוצה של תולעי הצינור (Serpulidae) במזרח הים התיכון עד קפריסין ובמפרץ אילת, כולל תיאור מספר מינים חדשים למדע. הידע שנצבר במחקריה מאשר לזהות את המיקום והעומק שבו שהו עצמים קשים על סמך הצטברות צינורות של תולעי צינור על פניהם.

  DCPE - Data Collection Project, Eilat

אחד משיאי פעילותה של מעבדת פרופ' היינץ שטייניץ לביולוגיה ימית באילת היה פרויקט איסוף מידע אילת, (DCPE – Data Collection Project, Eilat) בראשותו של המנהל השלישי של המעבדה, פרופ' זאב רייס. פרויקט DCPE סימן את הולדת הידע האוקיינוגרפי המודרני על אודות מפרץ אילת וסיפק נתונים רציפים של פרמטרים פיזיים, כימיים וביולוגיים, שנאספו מכמה תחנות קבועות לאורך המפרץ בשנים 1977-1974. אוספי הפלנקטון והנתונים ההידרו-כימיים מפרויקט DCPE (פרויקט איסוף מידע אילת, 1977-1974) – כלי למחקר ולמעקב אחר שינויים במפרץ עקבה-אילת כולל יותר מ-3,000 דוגמאות פלנקטון שנאספו בפרויקט שמורות באוסף חסרי החוליות שלנו. המידע על כל דוגמאות הפלנקטון הללו, שפורסם לפני 40 שנה בדיווחים מצולמים של מעבדת שטייניץ לביולוגיה ימית, לוקט ורוכז לאחרונה ומוחשב. המידע הזה נגיש לחוקרים העובדים על אזור מפרץ עקבה-אילת, לשם הכרה, הגדרה והשוואה עם מידע חדש. לדוגמה, מקבוצת סרטנים פלקנטוניים Hyperiidea הוגדרו בדוגמאות מן הפרויקט 46 מינים ממפרץ עקבה-אילת, מהם לא פחות מ-37 מינים שמעולם לא דווח על אודותיהם מים סוף.

צילום: איגור ארמיאץ'

פרויקט "הביוטה של ים סוף ומזרח הים התיכון – סקר של בעלי חיים ימיים בישראל ושכנותיה (1972-1967)"

מחלקת חסרי החוליות הימיים באוניברסיטה העברית שונתה לבלי הכר והייתה לאוסף בין-לאומי הודות לפרויקט "הביוטה של ים סוף ומזרח הים תיכון (1972-1967)", שנוצר בשיתוף פעולה בין המכון הסמיתסוני בוושינגטון ובין האוניברסיטה העברית בירושלים. בפרויקט זה נעשה דיגום נרחב בים סוף, תעלת סואץ והים התיכון עד רודוס. באיסוף דוגמאות ימיות בפרויקט זה סייעו גם אוניברסיטת תל אביב ותחנת המחקר של רשות הדיג בחיפה (קודמתה של חברת המחקר הישראלית לחקר הימים והאגמים בע"מ). פריטים רבי-ערך נוספים הגיעו לאוסף חסרי החוליות מפרויקט המחקר בדרום ים סוף שנעשה בשנת 1962 באזור חופי אריתריאה (אריתריאה, ארכיפלג דלאק). פרויקט זה הניב מגוון גדול של אוספים והביא לפרסום מאמרי מחקר רבים. החומר המיובנתי מתוך המכלול העצום שנאסף בפרויקט זה שוכן באוסף חסרי החוליות של האוניברסיטה העברית. מיון הדוגמאות המיובנתיות התבצע במשך שנים לאחר סיום הפרויקט, אך נפסק ב-1998 ולא נמשך מאז. במיון החומר ניתנה עדיפות לזה שנאסף בתעלת סואץ, בסביבות קפריסין, ובמפרצי סואץ ואילת. חלק מהחומר שנאסף בחופי הים התיכון נותר בינתיים ללא מיון. הקבוצות שמוינו הן: Nematoda, Gastrotricha, Kinorhyncha, Priapulida, Sipuncula, Annelida, Pycnogonida, Acari, Ostracoda, Copepoda, Phyllocarida, Mysidacea, Cumacea, Tanaidacea, Isopoda, Amphipoda, וכן Decapoda. בעת המיון, חלק מסוים מכל דוגמית הושאר במצבה המקורי על מנת לאפשר עיבוד מחדש בעתיד.

קטלוג ותיעוד בריוזואה

במסגרת פרויקט בינלאומי של גישה וירטואלית לאוספים במימון קרן SYNTHESYS נעשה רישום וקטלוג של כל דגימות הבריאוזואה (חיטחביים) באוסף. בהמשך, חלק מן הדגימות יסרקו במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ויועלו לרשת לגישה חופשית לחוקרים מכל העולם. העבודה על האוסף נעשית על ידי הסטודנטית רז אלעל ובעזרתה של ד״ר נגה סוקולובר באוניברסיטת תל אביב.

צילום: איגור ארמיאץ'