רכיכות
צוותפרויקטים מחקר תתי אוספים השותפים שלנו
אוסף הרכיכות נוסד בשנת 1932 על ידי פרופסור ג. האז., האוסף מתעד את מצאי הרכיכות במזרח התיכון – מינים, תפוצתם ושונותם הגאוגרפית – בכל שלושת בתי הגידול של רכיכות: ים, מים מתוקים ויבשה. יתרה מזו, חופי ישראל נמצאים על ציר ההגירה של רכיכות ימיות מים סוף דרך תעלת סואץ לים התיכון, והאוסף משמש כמסד נתונים המלמד על השינויים המתחוללים בפאונה של רכיכות הים התיכון בהשפעת הגירה לספסיאנית זו.
זהו האוסף הגדול ביותר של רכיכות במזרח התיכון, והוא גדל כל העת. החומר שמחוץ לארצנו התקבל בעיקר מתרומות של אוספים שלמים, כולל הספריות המלקולוגיות של ג"ס כהן (ונציה, איטליה), ר' נוויל (ירושלים ופריז), וא' בלוק (רוטינגדין, אנגליה). כיום יש באוסף 100,000 דוגמאות, 1,000,000 פריטים ו-20,000 מינים. כמו כן יש בו כ-3,000 אב-טיפוסים. מרבית הפרטים באוסף הם קונכיות, אך יש בו גם בעלי חיים שלמים המשומרים בכוהל ובפורמלין. לאוסף הרכיכות נלווית ספרייה ענפה של 1,100 ספרים, 320 כרכי כתבי עת ו-20,000 תדפיסי מאמרים.
האוסף משמש למחקר, להוראה אקדמית, לסיוע למוסדות אחרים ולפעילות חינוכית בציבור הרחב.
פרטי קשר
בנושאים כלליים ניתן ליצור קשר עם מנהלת האוסף במייל
בנושאי ביקור, בקשות לדיגום, הפקדה והשאלת פריטים ניתן למצוא מידע בעמוד מידע שימושי/ הנגשת הוספים/ שימוש באוספים
הפרוייקטים שלנו
הוראה
בקורס מתקדם לתלמידי ביולוגיה שנה שלישית ששמו "פאונה מולוסקה" נכללות מעבדות, ובהן התלמידים מנתחים פריטים מקבוצות שונות של רכיכות. אוסף הרכיכות משמש ללימוד המִגוון העצום שישנו בתוך כל אחת מהקבוצות. תלמידי הקורס מבקרים באוסף שבע פעמים במהלך הקורס. בשישה ביקורים פורסים בפניהם תערוכה המציגה כל פעם קבוצה אחרת: 1) כותנות-ים וחלזונות ראשונים; 2) חלזונות צמחונים; 3) חלזונות טורפים; 4) חלזונות יבשה; 5) שיני-ים וצדפות ירודות; 6) צדפות מתקדמות. בביקור שביעי מוצגת לתלמידים ההיסטוריה של חקר הרכיכות באמצעות תערוכה של ספרים עתיקים מאוסף הרכיכות.
נוסף להרצאות ולמעבדות נכללים בקורס שלושה ימי סיור, לשלושה טיפוסים של בתי גידול - ים (באילת), מים מתוקים ויבשה ופרטים הנאספים בסיורים אלה מעשירים את האוסף. בדרך זו נוצר היזון חוזר בין האוסף להוראה.
צילום: ד"ר בעז שחם
סיוע למוסדות אחרים
מעבר לפעילות מחקרית הנעשית בו, האוסף משמש תשתית מדעית המשרתת גופים חיצוניים: משרד החקלאות (לזיהוי מינים מזיקים), רשות העתיקות (להשוואה עם ממצאים הנחשפים בחפירות פלאונטולוגיות וארכאולוגיות), רשות הטבע והגנים (להיתרי איסוף, להיתרי יבוא, לאיתור מינים בסכנת הכחדה ולזיהוי מינים פולשים).
שמות עבריים לרכיכות
אחת המחויבויות של חוקרי רכיכות לחברה היא לעורר מודעות ציבורית למגוון העצום של הרכיכות. מודעות כזו עשויה להתפתח, אם אנשים מן השורה יוכלו להשתמש בשמות עבריים עממיים, נושאי משמעות פשוטים, ואם אפשר גם חינניים. ואכן בעבור הציבור הרחב, עצם קיומם של שמות עבריים עממיים נפרדים לסוגים שונים מעורר את המודעות להבדלים שביניהם. זה שנים מספר שאוצרי אוסף הרכיכות משתפים פעולה עם בלשנים של האקדמיה ללשון העברית כדי לקבוע שמות עבריים למינים שיש להם רק שמות מדעיים.
צילום: ד"ר בעז שחם
צילום: איגור ארמיאץ'
הצגת רכיכות לציבור הרחב
באמצעות תערוכות לציבור הרחב והרצאות בקבוצות קטנות (של מבוגרים ושל תלמידי בית ספר) אנו מקדמים את עניין הציבור ברכיכות. מפעל זה מבוסס על שיתוף פעולה שבו האוסף משאיל קונכיות, והאוניברסיטה העברית מכשירה מדריכים ברמה אקדמית לספר לציבור הרחב על קסמן של הרכיכות בשפה פשוטה ומובנת לכול. עם קונכיות בידיהם, הם מספרים על דיונונים עיוורי צבעים המחליפים צבעים בהרף עין, על חלזונות הדוקרים את קרבנותיהם בפגיונות רוויי ארס, ועל צדפות המנצלות את אנרגיית האור לתנועה.
השותפים שלנו
