בשעה 16:00
מסע בעקבות טוביה וצמחיית ארץ-ישראל
תחנות בחייו של טוביה קושניר, בוטנאי צעיר ואיש פלמ"ח שנפל בשיירת הל"ה, דרך גיליונות צמחים שאסף ומופקדים באוסף הצמחים בעשבייה הלאומית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
בהובלת מר שלמי אהרן, מנהל אוסף הצמחים הלאומי.
משך הפעילות: כשעה וחצי. נא להירשם מראש בקישור:
שמחים להזמינכם לפעילות משותפת של האקדמיה ללשון העברית ואוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית - "שפה חיה" - פרטים מלאים והרשמה בקישור הבא:
בתרבויות מסוימות, כאשר אדם מסיים את חייו מקובל לשרוף את הגופה ולשמור אותה בכלי נאה. כאילו תמצית קיומו של המת עוד מלווה את החיים. תרבויות אחרות בוחרות לשמר את זכרון המת דווקא בארון קבורה שמחזיק את מידותיו, וצורתו החיצונית. משל המקום הפיזי שתפס בעולמנו לעולם לא יתפנה באמת, גם אם יתמלא בחומר אחר.
חוקרים האוניברסיטה העברית בירושלים הצליחו להחיות דגימות פטריות פיטופטוגניות שנאספו לפני למעלה מ־80 שנה, ובכך לספק הצצה חסרת תקדים לאופן שבו החקלאות התעשייתית שינתה את המערכות האקולוגיות הבלתי נראות התומכות בייצור המזון העולמי.
פשעי סביבה, כגון ציד בלתי חוקי, סחר, הברחה, הרעלה ואיסוף חיות בר מוגנות, נמנים עם חמשת הפעילויות הבלתי חוקיות הגדולות בעולם ותורמים באופן משמעותי לאובדן המגוון הביולוגי. מקרים פורנזיים בתחום חיות הבר מערבים לעיתים קרובות מספר מיני בעלי חיים (חיות בר וחיות מבויתות) ודורשים גישה רב-תחומית לפתרון יעיל.
פרסום ב YNET
פורסם בעיתונות בינלאומית: Frontiers in Ecology and Evolution
ממשיכים במסורת: יום העכבישן הישראלי (עכבישים, עקרבים ועוד).
והפעם בדגש על ואדיות מדבריים.
האירוע יערך כסיור שטח בין השעות 18:00-22:00, הפסקה בין 19:30-20:30.
הרשמה בטופס המקוון - https://forms.gle/2CEXeFHcqgJWMjsY7
* הגעה, מזון ומים והאחריות בסיור, היא על המשתתפים עצמם
* ילדים חייבים בליווי מבוגר!
בשעה 15:00
שימור באוספי הטבע: מאובנים, פרווה, נוצות ומה שביניהם
בואו לשמוע על עבודת השימור באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית!
מה עושים כדי להביא ממצאים מהשטח למעבדה? מהם השיקולים בטיפול בפוחלצים? האם ניתן לעצור את מהלך הזמן? איך התכלית משפיעה על התהליך?
בהובלת גב' גלי ביינר, משמרת אוספי הטבע הלאומיים, שתספר ותציג דוגמאות.
משך הפעילות: כשעה. נא להירשם מראש בקישור:
השבוע זה קורה - חמישי באוספים!
ביום חמישי 05.06.2025, בשעה 16:00 והפעם:
קרטיקון בארץ: גיאולוגיה, צומח וחי
פעילות באוספים הפליאוביולוגיים
אוספי הטבע הלאומיים מזמינים אתכם לסיור פיזי מודרך באוספים הפליאוביולוגיים, להצצה לעולם של עידן הקרטיקון.
בהובלת ד"ר רני קבלו, מהמכון הגיאולוגי
ופרופ' רבקה רבינוביץ, מאוספי הטבע הלאומיים
מחקר חדש של פרופ' אריאל צ'יפמן וקבוצת המחקר שלו, ממכון סילברמן למדעי החיים ואוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, שופך אור על האבולוציה של מבנה הגוף הייחודי של חרקים, עכבישים, סרטנים ופרוקי רגליים אחרים. המחקר מציג מודל חדש להבנת ההתפתחות והאבולוציה של דגמי גוף בפרוקי-רגליים (arthropoda) - ובפרט, הארגון של חלקי הגוף כסגמנטים (מקטעים), הידועים בשם טאגמטה (tagmata).
פרוקי רגליים, קבוצה הכוללת חרקים, סרטנים, עכבישנים ונדלים, מייצגים את מערכת בעלי החיים המגוונת ביותר על פני כדור הארץ. כל קבוצה בתוך פרוקי רגליים מוגדרת על-ידי סידור ייחודי של טאגמטה: לדוגמה, לחרקים שלוש חטיבות (ראש, חזה, ובטן) בעוד שאצל עכבישים יש רק שתי חטיבות (ראשחזה ובטן). למרות שדגמי הגוף הללו מוכרים וידועים, הדרך שבה הם התפתחו אבולוציונית הייתה תעלומה במשך זמן רב.
המחקר של פרופ' צ'יפמן וחובריו, שראה אור בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B, מציע מודל התפתחותי חדש שמשרטט את המקור האבולוציוני של דגמי הגוף הללו כתולדה של תהליכים מובחנים אשר מתרחשים בעת ההתפתחות של העובר. בהסתמך על ביולוגיה התפתחותית השוואתית, מחקר עוברי קלאסי, ומידע מתוך הרקוד של פרוקי רגליים מאובנים, המחקר מזהה שלושה אזורים התפתחותיים קדמוניים מהם התפתחו כל הטאגמטה של פרוקי הרגליים. הללו כוללים סט סגמנטים קדמי ייחודי, אזור של מרכז הגוף שנוצר בתוך שדה התפתחותי שקיים מראש, ואזור אחורי אשר נוצר ברצף מתוך שטח צמיחה מיוחד.
לא זו בלבד שהמודל החדש קורא תיגר על הבחנות מסורתיות בין התפתחות קצרת-נבט (short-germ) וארוכת-נבט (long-germ) - מונחים המתייחסים לכמות הסגמנטים שמוגדרים בשלב מוקדם של חיי העובר - אלא שהוא אף ממסגר מחדש את תפקידם של גורמי בקרה גנטיים ידועים היטב כגון Hox genes בהגדרת זהות הסגמנט והטאגמה.
בקושרו מנגנונים התפתחותיים אל ההיסטוריה של פרוקי רגליים מאובנים, המחקר מציע הסבר נרחב למגוון העצום של צורות גוף בפרוקי רגליים בני זמננו ובכלל. הוא מספק מסגרת בהירה ומאוחדת להבנה כיצד עלו לאורך האבולוציה דגמי גוף כה מורכבים ומגוונים.
פרופ' צ'יפמן מדגיש ש"התובנות הללו מעלות שאלות וכיווני מחקר חדשים, במיוחד לזיהוי של המנועים הגנטיים והמלקולריים של יצירת טאגמה במינים שונים".
המחקר הוא פרי עבודה של מעל עשור במעבדתו של פרופ' צ'יפמן על דגמי התפתחות בפרוקי רגליים שונים. הוא מייצג סינתזה של הרבה מאד נקודות מידע אשר חוברות על מנת להראות תמונה רחבה. המחקר גם מדגיש את החשיבות של גישות רב-תחומיות - גישור של ביולוגיה התפתחותית, פליאונטולוגיה, ותיאוריה אבולוציונית - על מנת לחשוף את הדגמים העמוקים שעיצבו את הקבוצה המגוונת ביותר של יצורים בעולם החי.
המאמר מופיע באתר של המוציא לאור: https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspb.2024.2950
צילומים: לאה חננשווילי
ביום חמישי 03.04.2025, בשעה 14:00 והפעם:
סיור אביבי בעמק הצבאים!
בדגש על זוחלים + "חברים"...
שיתוף פעולה עם צוות עמק הצבאים.
נצא לסיור אביבי בעמק הצבאים, להכיר מיני זוחלים נפוצים ו"קטני ארץ" אחרים (בעיקר חסרי חוליות).
אפשרות לבקר במרכז התצפיות החדש של עמק הצבאים.
בהובלת ד"ר בעז שחם, מנהל אוסף הזוחלים והדו-חיים, א.נשי צוות נוספים של אוספי הטבע הלאומיים, וצוות עמק הצבאים.
מחקר חדש מספק תובנות מפורטות לגבי התפתחות עוברית והיווצרות העיניים של העכביש המשפכן חובב המערות (Tegenaria pagana). המחקר הוא חלק מהדוקטורט של יבגניה פרופיסטובה מהמעבדה של ד"ר אפרת גביש-רגב (בהנחייה משותפת עם פרופ' אריאל צ'יפמן), באוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשיתוף פרופ' פרשנט שרמה מאוניברסיטת מדיסון-ויסקונסים, ארה"ב.
במחקר זה החוקרים בחנו את המנגנונים הגנטיים המעורבים ביצירת עיניים בעכביש משפכן חובב מערות.
לצערנו, מזג האוויר החזוי והצפוי לימים חמישי ושישי בירושלים לא מאפשר לנו לקיים את הביובליץ המתוכנן - קור ורוחות חזקות לא מאפשרים ביצוע סקרים וסיורים מודרכים, חלק ניכר של בעלי החיים לא יהיו פעילים, ותנאי האקלים לא מתאימים לסיורים רגליים.
ניפגש בלי נדר בביובליץ גן החיות בשנה הבאה...
מאמר רביו שהתפרסם מוקדם יותר החודש סוקר את התקדמות מחקר בעלי הכליצרות בעשורים האחרונים (פרשנט שרמה מאוניברסיטת מדיסון-ויסקונסין ואפרת גביש -רגב מאספי הטבע הלאומיים).
למעבר למחקר - לחץ כאן
