בשנים האחרונות, הודות לשימוש בכלים גנומיים נמצא כי כיבוש היבשה על ידי עכבישנים מורכב יותר מהפרדיגמה המקובלת של כיבוש יחיד של היבשה על ידי עכבישנים, והתרחש ככל הנראה מספר פעמים במהלך האבולוציה של קבוצה חשובה זו. ממצאים כמו הכפלה מלאה של גנום של עכבישים, עקרבישים, עקרבים וזוט-עקרבים, ופרסום של פילוגנזה מולקולרית לכל סדרות העכבישנים המוכרות, מאפשרים להבין טוב יותר את האבולוציה של ארס ומשי במחלקה עשירה במינים זו.

למעבר למחקר - לחץ כאן

במחקר, בהובלתם של מאיר פינקל (עבודת השדה) ואפרת גביש-רגב (עבודת המעבדה), שותפים חוקרות וחוקרים ממעבדת העכבישנים של אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית, וחוקר מהאוניברסיטה לרפואה וטרינרית של בודפשט, הונגריה. בארץ התפרסמו כבר לפני כשלושים שנה עבודות שנעשו בכרמל, בעיקר בנחל אורן, שמצאו הבדלים משמעותיים בין המִפנים של ערוצי נחלים, ופרופ' אביתר (אייבי) נבו (אוניברסיטת חיפה) הטביע אז את המושג "קניון האבולוציה" - משום שניתן לנתח ולפענח תהליכים אבולוציוניים של היווצרות הבדלים מקומיים דרמטיים בצומח ובחי בהשפעת ההבדלים המקומיים בקרינת השמש וכנגזרת בלחות הקרקע, בין שני צידי הנחל. המִפנה הצפוני (כלומר, המדרון הדרומי, שפניו לכיוון צפון) נהנה מתנאים פחות יובשניים בזכות עוצמה פחותה של קרינת שמש וטמפרטורה ממוצעת מתונה יותר, בהשוואה למִפנה הדרומי (המדרון הצפוני, שפניו לכיוון דרום) שהוא צחיח יותר בשל קרינת שמש עזה יותר וטמפרטורה ממוצעת גבוהה יותר. אתר המחקר של נחל כזיב תחתון מכונה "קניון אבולוציה 2", ונעשו בו מחקרים לפני 20 שנה, והוא מדגים מגמות דומות למה שידוע מנחל אורן.

המחקר מדווח על הממצאים של עבודת שדה בת שנתיים (2021-2019), במהלכה בוצעו לכידות רצופות במשך 24 חודשים, באמצעות מלכודות נפילה, במאמץ דיגום דומה בין המִפנה הדרומי הצחיח למחצה ומאופיין בצומח של בתה ושיחייה לבין המִפנה הצפוני המאופיין ביער דרום ים-תיכוני בו גובה העצים הוא 10-7 מטרים (עם קרקעית יער כמעט ללא צמחיה). הם ניתחו את הממצאים שנאספו מ-70 מלכודות שנפרסו בשני המִפנים ובעמק הצר שביניהם, אשר כללו כ- 1,750 עכבישנים שנלכדו, וזיהו בתוך הללו 111 טקסונים שונים - 98 עכבישנים שונים שזוהו ברמת המין, 2 מיני עכבישנים חדשים למדע שתוארו על ידיהם, ו-11 עכבישנים שונים שלא זוהו עדיין לרמת המין.

המינים החדשים שתוארו הם קפצן שקיבל את שם המין הספציפי מהמילה נחל:

Habrocestum nahalit Szűts & Gavish-Regev, 2024

Etymology. The specific epithet is a noun in apposition (nahal means stream (wadi) in Hebrew).

ונמלן מהסוג לכסנה שקיבל שם מלא תקווה לשלום באזורנו:

Lachesana salam Hammouri, Ganem & Gavish-Regev, 2024

Etymology. The words “salam” in Arabic and “shalom” in Hebrew mean peace. The species epithet “salam” is intended to describe the authors’ hopes for peace in the region.

זוהו הבדלים משמעותיים לא רק בין מִפנים, אלא גם בהעדפה של מינים שונים מאותו סוג, בתי גידול שונים באתר המחקר (תחת עצים, שיחים או שטח פתוח). מדובר במידע אקולוגי חדש ביחס למוכר מאיסופים ספוראדיים יחסית שנעשו בעבר בגליל. החוקרים סבורים שההבדלים בהרכב חברות העכבישנים בין המִפנים נובעים מן ההבדלים במשטר האקלימי ובעיקר קרינת השמש, וכמובן ההבדלים בחברות הצומח המוכתבות על ידי תנאי האקלים ומשפיעים אף הם על חברות העכבישנים. כמו כן, הם מדגישים את החשיבות של דיגום לאורך כל השנה, בכל עונות השנה, על מנת להבין לעומק ולרוחב את הרכב חברות העכבישנים ואת אורחות חייהם. המחקר תורם רבות להבנה של תהליכים אשר משפיעים על תפוצה מרחבית ומגוון מינים של עכבישנים. מחקר של השפעת תנאי מיקרו-אקלים על חברות עכבישנים באתר טבעי ללא השפעת אדם, הוא רפרנס חיוני להבנת השפעות פעולות האדם על הרכב ומגוון מינים.

קישור לאתר של כתב העת ולמאמר: https://www.mdpi.com/1424-2818/16/9/540

היא נולדה בשנת 1940 בחיפה. זכתה בתואר דוקטור בשנת 1974. ד"ר הרנשטט הייתה גמלאית של אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימשה במשך שנים רבות כאוצרת אוסף הטחבים, תחום מומחיותה. היא הותירה מורשת מדעית משמעותית, בדמות הכרך המתאר את הטחבים של ישראל, אותו ערכה יחד עם פרופ' קלרה חן ז"ל: The Bryophyte Flora of Israel and Adjacent Regions, שראה אור בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2004. ההלוויה התקיימה ביום ראשון 8/12/2024 בסביון. יהיה זכרה ברוך.

 

דברים שכתבה על אילנה ד"ר רבקה בן-ששון, שעבדה עמה:

"את אילנה פגשתי לראשונה כמדריכה שלי במעבדה לבוטניקה בשנה א'. בהמשך, היינו נפגשות בביתנים שליד בנין קנדה, שאיכלסו את המעבדות. רק טבעי היה שכשחזרתי אחרי שהות של שנתיים בארה”ב וחיפשתי עבודה במעבדה בוטנית כלשהי, התמזל מזלי ופרופ’ קלרה חן קיבלה מהקרן הדו-לאומית תקציב לשלוש שנים. כך התקבלתי כעוזרת מחקר לעבודה בצמוד לד”ר אילנה הרנשטט על הכנת הפלורה של הטחבים בישראל. התחלתי בעבודה טכנית של איחוד האוספים בעיקר של בילבסקי, שהיה רוקח בהכשרתו וחובב מיקצועי של טחבים, ואוסף של טוביה קושניר בתחומי א”י שלפני קום המדינה. מדי פעם יצאתי עם אילנה גם לאיסוף באזורים נוספים. כך נכנסתי בהדרגה להיכרות עם הטחבים ואף הגדרתי אותם. אילנה היתה קפדנית מאד בדיוק בכל תחומי העבודה: החל מההגדרה, אותה שיתפה עם פרופ’ קלרה חן, ובהמשך לדיוק באיורים של הציירת אסתר הובר, כשאני משמשת כמקשרת בין השתיים. עבודת האיור היתה חייבת להיות דייקנית ביותר ולא היה בה מקום לרצון של האמנית. הפלורה המדעית משתשמש באיורים ולא בצילומים כדי לאפשר הדמייה מדויקת ביותר של הצמח. היא עבדה תקופות מסוימות בעשביות גדולות בארה”ב. מנהל הגנים הבוטניים בסנט לואיס ,מיזורי, ד”ר קרוסבי, היה שותף בכיר וגם ביקר בארץ. בהמשך שהתה גם בגנים הבוטניים בוונקובר, קולומביה [הבריטית, קנדה]. בכל הנסיעות המשיכה לחקור ולבדוק את מיני הטחבים ולאמת את ההגדרות של טחבי הארץ. היא הקפידה על כל פרט בהגדרה, באיור ובכתיבת התיאורים, כדי שלא תהיינה שום תקלות ואי דיוקים. זו היתה גם הסיבה שחלק גדול מהאיורים נעשו מחדש על ידי מיכל בועז, ולכן היתה העבודה על הוצאת הספר כה ממושכת."

 

יום העיון התקיים ביום חמישי 5 בדצמבר 2024, בקמפוס ספרא, גבעת רם, ירושלים בין השעות 13:00 ל 17:00 וכלל הרצאות בנושאי העניין של חנן: חרקים וסרטנים בבתי גידול אקווטיים, מערת איילון, שמות עבריים לבעלי חיים ולסיום ביקור מודרך באוסף חסרי-החוליות, אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים (קמפוס ספרא, גבעת רם).

ניתן לראות תמונות מיום העיון בדף הפייסבוק של האוספים

 

 

מה עושים כשצפוף בפנים? מתנשלים!

אוספי הטבע הלאומיים מזמינים אתכם למפגש פיזי בנושא התנשלות בפרוקי-רגליים. 

לפרוקי-רגליים יש שלד חיצוני קשיח שמונע מהם לגדול בצורה רציפה. הבעיה נפתרת על ידי השלה של השלד החיצוני בכל פעם שהחיה צריכה לגדול. איך זה קורה? כמה דרכים שונות יש להתנשל? מה אתם יכולים לעשות כדי לעזור למחקר בנושא?

פרופ' אריאל צ'יפמן, אוצר אוספי חסרי-החוליות, יספר על תופעת ההתנשלות בחסרי-חוליות ויספק תשובות לשאלות אלו ונוספות. משך הפעילות: כשעה.

מספר המקומות מוגבל - הירשמו מראש בקישור: https://forms.gle/N77XYVgggWQGCM1L6

מתאים למבוגרים ולילדים מגיל 10 (בליווי מבוגר), עד 20 איש.

להתראות בחמישי באוספים!

* בקרו גם באתר המרשתת שלנו ובדף הפייסבוק של אוספי הטבע הלאומיים.

האם אי פעם שאלתם את עצמכם כיצד אנשי מקצוע משמרים ציורים, חפצים הסטוריים, אריגים, ספרים או עבודות על נייר? מעניין אתכם להבין יותר על גורמי נזק לנכסי תרבות? ואולי אתם דווקא מתעניינים איך להיטיב ולשמור על פריטים המשמעותיים לכם מהבית?

ביום שישי הקרוב, ה- 1 בנובמבר 2024, גם הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות יקח חלק בפעילות יום "שאל את המשמר" הבינלאומי (ask a conservator day), ותהיה לכם הזדמנות לשאול את כל השאלות שעולות בראש והקשורות למקצוע השימור. משמרים מתחומים שונים יענו על שאלותיכם לאורך כל היום.

 

אנחנו באוספי הטבע הלאומיים כבר הכנו המון שאלות למשמרת שלנו, גב' גלי ביינר... (בתצלום: גלי מסבירה על עבודת השימור באוסף הפליאונטולוגי שלנו)

עקבו אחר הדף של "הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות" בפייסבוק או באינסטגרם לפרטים נוספים, והכינו את השאלות שלכם!

 

באינסטגרם:  #askaconservatorday #askaconservatorday2024

 

קישור לפייסבוק: 

(1) יום "שאל את המשמר" הבינלאומי... - הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות | Facebook

האוניברסיטה העברית מציעה מלגות למשתלמי בתר-דוקטורט בתחומים השונים עבור מסיימי דוקטורט ישראלים בינלאומיים כאחד.

המלגות מוענקות ממקורות מימון שונים, בניהם הקרנות ליידי דיוויס, גולדה מאיר, קרנצברג ועוד.

זהות הזוכים נקבעת ע"י הועדה האקדמית בראשות סגן הרקטור למחקר ונציגי הפקולטאות.

מקור המימון הסופי נקבע בועדה זו.

בטרם הגשת מועמדות יש לוודא עמידה בתנאי תקנון הבתר-דוקטורט של האוניברסיטה.

פרטים נוספים באתר המנהל האקדמי - קישור.