צילום: ד"ר בעז שחם
מאמר העוסק בתרומתם של אוספי הטבע בעולם להבנת תהליכים המשפיעים על כדור הארץ כמו משבר מגוון המינים והאקלים פורסם בעיתון המדעי Science ובו מומחים בינלאומיים, בין היתר מהאוניברסיטה העברית, יצרו מאגר נתונים ענק וראשון מסוגו הכולל פריטים מתולדות ההיסטוריה של הטבע.
אחד מעשרות הקמינים הייחודיים בפארק המערות בעפרה. צילום: בועז לנגפורד.
בסמוך לעפרה, בתוך שטח הישוב, נמצא שדה הקארסט הדרומי בעולם, "פארק המערות" של עפרה והשומרון.
במרכז פארק המערות של עפרה נמצא הבור הסיני המפורסם, שדומים לו יש עוד כ 50 בורות באזור מצומצם.
במחקר חדש התגלו שבעה מינים חדשים למדע, שוכני מערות מובהקים (troglobite), תוארו מעומק מערות באזורים הים-תיכוניים של ישראל, שניים מהם עיוורים לחלוטין, ועוד חמישה מנווני עיניים.
אחד מהממצאים המפתיעים במחקר מעלה כי המינים החדשים קרובים יותר אבולוציונית למינים החיים בדרום אירופה באזורים ים-תיכוניים, בכניסה למערות ומחוץ למערות, מאשר למינים חובבי מערות (troglophile) החיים עימם בסימפטריה בכניסה למערות בישראל.
זאת ההזדמנות שלכם!
במסגרת המחקר: "כאשר אפריקה ואירו-אסיה נפגשו (מיוקן קדום) – התנאים הפיסיים, אקלימיים והסביבתיים בעת תפוצת הפאונה דרך הלבנט" (רבקה רבינוביץ, רני קלבו).
אנחנו יוצאים לאתרים שונים בארץ בחודש מאי:
דרום: 8.05.2022 – 12.05.2022
צפון: 15.05.2022 – 19.05.2022
אם ברצונכם להצטרף (לפחות לחמישה ימים) אנא פנו (בהקדם) לרבקה במייל, ולרשום בנושא "סקר 2022", לכתובת: rivkar@mail.huji.ac.il
ביום חמישי 07 באפריל 2022, בשעה 15:00 יתקיים חמישי באוספים בפייסבוק לייב ובערוץ היוטיוב של אוספי הטבע הלאומיים.
והפעם: לא רק עצים נגדעים: סיפורים לא שלמים מארכיון העשבייה.
זרקור על הארכיון ההיסטורי של העשבייה: מה זה ארכיון של עשבייה? (בשונה מגיליונות העשבייה עצמם או מהספרייה) נציג שני סוגי חומרים הקיימים בארכיון:
1. תצלומים היסטוריים ממזרח אסיה (סוף המאה ה-19) ומארץ ישראל (תחילת המאה ה-20);
בשבוע של 27/2/22 - 2/3/22 נערך בקמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית, קורס המרוכז על זוט-עקרבים, בניצוחו של ד"ר דנילו הרמס מהמוזיאון הזואולוגי בהמבורג, גרמניה וכאורח של ד"ר אפרת גביש-רגב.
לסיכום הקורס המרתק, אנו משתפים טקסט ותמונות שצילמה וכתבה חן רסולי, מהמכון למדעי החיים, אשר השתתפה בקורס:
היכן מוצאים זוט עקרבים?
היצורים הקטנים הללו, המשתייכים למחלקת העכבישנים (arachnida) נמצאים באדמה, על גזעי העצים ואפילו בקומפוסט הביתי שלכם.
אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית התחילו במיזם של מיפוי גנטי של פטריות הבר בישראל ביחד עם הפקולטה לחקלאות והעמותה לפטריות הבר בישראל. צפו בכתבה מחדשות 12 על "בהלת הפטריות" בארץ והמיזם בהובלת האוניברסיטה העברית (החל מדקה 3:07):
https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2022/02/06/11224511.mp4
ביום שישי שעבר (11/02/2022) צוות אוספי הטבע הלאומיים יצא לגיחה קטנה, טיול צוות, לאזור תל גזר ויער המגינים הסמוך.
בהזדמנות זו נפרדנו מאנשי צוות שלצערנו עזבו את האוספים - ד"ר נטע מנלה וד"ר אשל אופיר.
טיילנו בתל גזר, שמענו קצת על ההיסטוריה של האזור ומה זה בכלל תל ומה מיוחד בזה מבחינה ארכיאולוגית ואזורית, ירדנו במדרגות אל מפעל המים, פגשנו קצת ציפורים מעניינות וגם עטלפי פירות. סיימנו בפיקניק ביער המגינים.
השבוע התפרסם מאמר המציג תוצאות של מחקר שהתבצע על-ידי צוות בין-לאומי (חמישה לאומים) ובין-אוניברסיטאי, בהובלת ד"ר אפרת גביש-רגב מאוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
במאמר מתואר מין חדש למדע של עכביש, הידוע עד כה רק מעמק הערבה - בישראל ובירדן:
Sahastata aravaensis sp. nov. Ganem, Magalhaes, Zonstein and Gavish-Regev
מנהל מדעי של אוסף הדגים בפקולטה למדעי הטבע.
הדוקטורט שלי עסק בחברת המוליתיים (ברבוניות) בים התיכון. כמו כן הייתי עוזר מחקר של פרופ' אדם בן-טוביה והשתתפתי במחקר על הדיג בימת ברדוויל בצפון סיני.
אוצר אקדמי של אוסף זוחלים ודו-חיים ושל אוסף העופות, חבר סגל במחלקה לאקולוגיה אבולוציה והתנהגות בפקולטה למדעי הטבע.
במסגרת דוקטורט באקולוגיה בדקתי את "השפעת סיכוני טריפה על הלטאה שנונית באר שבע" וגם עשיתי קמפיין לשמירה על לטאה זאת. בבית הספר ליערנות וסביבה של אוניברסיטת ייל חקרתי את "השפעת סיכוני טריפה על חגבים".
במעבדה שלנו עוסקים במחקר של השפעת ממשק יער על מיני שנוניות הנמצאים בסכנת הכחדה עולמית ובוחנים למה ואיך התפתחו דגמי גוף וצבע בלטאות.
רכזת אוספי הטבע הלאומיים ומנהלת מדעית של אוסף העכבישנים הלאומי ואוספי פרוקי-רגליים קרקעיים נוספים בפקולטה למדעי הטבע.
במהלך השתלמות בתר-דוקטורט במוזיאון הזואולוגי באוניברסיטת קופנהגן, בחנתי הומולוגיות של אברי רבייה בעכבישים ממשפחת הערסלניים. הבנת הומולוגיה של תכונות מורפולוגיות היא בסיס חשוב להבנת היחסים הפילוגנטיים בין מינים קרובים, והבנת האבולוציה של אברי רבייה בעכבישים בהקשר לברירה זוויגית (sexual selection).
חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חלקם מאוספי הטבע הלאומיים, יחד עם שותפים נוספים ובעזרת תמיכת הציבור הרחב, פעלו להצלת מערת איילון ושימור המערכת האקולוגית הייחודית שבה. הפעילות נשאה פרי ועפ"י החלטת הועדה לתשתיות לאומיות, מי הגשמים יוסטו למקורות אחרים ולא למערת איילון וכך תישמר מערכת החי הייחודית שבמערה!
