מחר, יום שלישי 30 במאי בשעה 14:00, יתקיים סמינר מיוחד בנושא הסוג סרבולן Eresus, של החוקר ד"ר תמש זוץ, מהמכון הביולוגי מהאוניברסיטה לרפואה וטרינרית בבודפשט, הונגריה. ד"ר זוץ מתארח באוספי הטבע הלאומיים במסגרת מחקרו.

הסמינר יתקיים בחדר הסמינרים בבניין ברמן, המחלקה לאקולוגיה אבולוציה והתנהגות, קמפוס ספרא (גבעת רם).

פרטים נוספים (באנגלית) בהמשך כאן ובהזמנה המצורפת.

להתראות!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

Dear all,

לכבוד יום העצמאות, העיתון היומי "ידיעות אחרונות" פרסם גיליון מיוחד "מגזין עצמאות" ובו התפרסמה כתבה על אנשים שעובדים במעמקי האדמה תחת הכותרת "אל בטן המדינה" (25.04.2023)

ומי מככבים כבר בתצלום הראשון בכתבה?
צווות חוקרים של האוניברסיטה העברית, משלוש דיסציפלינות שונות, שעוסקים (בין השאר) במחקרים בתוך מערות!
התראיינו לכתבה ד"ר אפרת גביש רגב, מנהלת אוסף העכבישנים; שלמי אהרן, דוקטורנט באוסף העכבישנים ומנהל אוסף הצמחים הלאומי (העשבייה); בועז לנגפורד, דוקטורנט במחלקה לגיאולוגיה וחוקר במלח"ם (המרכז לחקר מערות); ומיקה אולמן, דוקטורנטית במחלקה לארכיאולוגיה.

צילום: ד"ר בעז שחם

המחזור החמישי של הקורס "אוספי טבע ביולוגיים וגני חיות - הקשר בין האדם לבעלי החיים" התקיים בתאריכים 19 - 22 בפברואר 2023.

צילום: ד"ר בעז שחם

מאמר העוסק בתרומתם של אוספי הטבע בעולם להבנת תהליכים המשפיעים על כדור הארץ כמו משבר מגוון המינים והאקלים פורסם בעיתון המדעי Science ובו מומחים בינלאומיים, בין היתר מהאוניברסיטה העברית, יצרו מאגר נתונים ענק וראשון מסוגו הכולל פריטים מתולדות ההיסטוריה של הטבע.

אחד מעשרות הקמינים הייחודיים בפארק המערות בעפרה. צילום: בועז לנגפורד.

בסמוך לעפרה, בתוך שטח הישוב, נמצא שדה הקארסט הדרומי בעולם, "פארק המערות" של עפרה והשומרון.

במרכז פארק המערות של עפרה נמצא הבור הסיני המפורסם, שדומים לו יש עוד כ 50 בורות באזור מצומצם.

זאת ההזדמנות שלכם!

במסגרת המחקר: "כאשר אפריקה ואירו-אסיה נפגשו (מיוקן קדום) – התנאים הפיסיים, אקלימיים והסביבתיים בעת תפוצת הפאונה דרך הלבנט" (רבקה רבינוביץ, רני קלבו).

אנחנו יוצאים לאתרים שונים בארץ בחודש מאי:

דרום: 8.05.2022 – 12.05.2022

צפון: 15.05.2022 – 19.05.2022

אם ברצונכם להצטרף (לפחות לחמישה ימים) אנא פנו (בהקדם) לרבקה במייל, ולרשום בנושא "סקר 2022", לכתובת: rivkar@mail.huji.ac.il

ביום חמישי 07 באפריל 2022, בשעה 15:00 יתקיים חמישי באוספים בפייסבוק לייב ובערוץ היוטיוב של אוספי הטבע הלאומיים.

והפעם: לא רק עצים נגדעים: סיפורים לא שלמים מארכיון העשבייה.

זרקור על הארכיון ההיסטורי של העשבייה: מה זה ארכיון של עשבייה? (בשונה מגיליונות העשבייה עצמם או מהספרייה) נציג שני סוגי חומרים הקיימים בארכיון:
1. תצלומים היסטוריים ממזרח אסיה (סוף המאה ה-19) ומארץ ישראל (תחילת המאה ה-20);

בשבוע של 27/2/22 - 2/3/22 נערך בקמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית, קורס המרוכז על זוט-עקרבים, בניצוחו של ד"ר דנילו הרמס מהמוזיאון הזואולוגי בהמבורג, גרמניה וכאורח של ד"ר אפרת גביש-רגב.

לסיכום הקורס המרתק, אנו משתפים טקסט ותמונות שצילמה וכתבה חן רסולי, מהמכון למדעי החיים, אשר השתתפה בקורס:

היכן מוצאים זוט עקרבים?

היצורים הקטנים הללו, המשתייכים למחלקת העכבישנים (arachnida) נמצאים באדמה, על גזעי העצים ואפילו בקומפוסט הביתי שלכם.

אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית התחילו במיזם של מיפוי גנטי של פטריות הבר בישראל ביחד עם הפקולטה לחקלאות והעמותה לפטריות הבר בישראל. צפו בכתבה מחדשות 12 על "בהלת הפטריות" בארץ והמיזם בהובלת האוניברסיטה העברית (החל מדקה 3:07):
 https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2022/02/06/11224511.mp4

ביום שישי שעבר (11/02/2022) צוות אוספי הטבע הלאומיים יצא לגיחה קטנה, טיול צוות, לאזור תל גזר ויער המגינים הסמוך.

בהזדמנות זו נפרדנו מאנשי צוות שלצערנו עזבו את האוספים - ד"ר נטע מנלה וד"ר אשל אופיר.

טיילנו בתל גזר, שמענו קצת על ההיסטוריה של האזור ומה זה בכלל תל ומה מיוחד בזה מבחינה ארכיאולוגית ואזורית, ירדנו במדרגות אל מפעל המים, פגשנו קצת ציפורים מעניינות וגם עטלפי פירות. סיימנו בפיקניק ביער המגינים.

חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חלקם מאוספי הטבע הלאומיים, יחד עם שותפים נוספים ובעזרת תמיכת הציבור הרחב, פעלו להצלת מערת איילון ושימור המערכת האקולוגית הייחודית שבה. הפעילות נשאה פרי ועפ"י החלטת הועדה לתשתיות לאומיות, מי הגשמים יוסטו למקורות אחרים ולא למערת איילון וכך תישמר מערכת החי הייחודית שבמערה!

בחפירה בנחל חווארים שבנגב נמצאו חלקים, בעיקר חוליות של זוחל ימי קדום, מלפני כ-75 מיליון שנים. צוות מהמעבדה של פרופ' רבקה רבינוביץ, גלי ביינר המשמרת ופרופ' ארי גרוסמן (ארה"ב), חברו יחד עם גיאולוגים ממו"פ מצפה רמון והערבה ד"ר ירון פינצי וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה. החלקים שנמצאו נלקחו לאוספים הלאומיים לטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים לצורך המשך מחקר. במקביל הגיאולוגים מתמקדים במחקר מאפייני הסדימנט בתוכו נמצא הזוחל ואף חוקרים את בעלי החיים הזעירים שחיו בים (וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה). המחקר הרב תחומי יענה על שאלות הקשורות בסביבת המחייה של הזוחל הימי על תכונותיו הייחודיות.