אוספי הטבע הלאומיים

היא נולדה בשנת 1940 בחיפה. זכתה בתואר דוקטור בשנת 1974. ד"ר הרנשטט הייתה גמלאית של אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימשה במשך שנים רבות כאוצרת אוסף הטחבים, תחום מומחיותה. היא הותירה מורשת מדעית משמעותית, בדמות הכרך המתאר את הטחבים של ישראל, אותו ערכה יחד עם פרופ' קלרה חן ז"ל: The Bryophyte Flora of Israel and Adjacent Regions, שראה אור בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2004. ההלוויה התקיימה ביום ראשון 8/12/2024 בסביון. יהיה זכרה ברוך.

דברים שכתבה על אילנה ד"ר רבקה בן-ששון, שעבדה עמה:

"את אילנה פגשתי לראשונה כמדריכה שלי במעבדה לבוטניקה בשנה א'. בהמשך, היינו נפגשות בביתנים שליד בנין קנדה, שאיכלסו את המעבדות. רק טבעי היה שכשחזרתי אחרי שהות של שנתיים בארה”ב וחיפשתי עבודה במעבדה בוטנית כלשהי, התמזל מזלי ופרופ’ קלרה חן קיבלה מהקרן הדו-לאומית תקציב לשלוש שנים. כך התקבלתי כעוזרת מחקר לעבודה בצמוד לד”ר אילנה הרנשטט על הכנת הפלורה של הטחבים בישראל. התחלתי בעבודה טכנית של איחוד האוספים בעיקר של בילבסקי, שהיה רוקח בהכשרתו וחובב מיקצועי של טחבים, ואוסף של טוביה קושניר בתחומי א”י שלפני קום המדינה. מדי פעם יצאתי עם אילנה גם לאיסוף באזורים נוספים. כך נכנסתי בהדרגה להיכרות עם הטחבים ואף הגדרתי אותם. אילנה היתה קפדנית מאד בדיוק בכל תחומי העבודה: החל מההגדרה, אותה שיתפה עם פרופ’ קלרה חן, ובהמשך לדיוק באיורים של הציירת אסתר הובר, כשאני משמשת כמקשרת בין השתיים. עבודת האיור היתה חייבת להיות דייקנית ביותר ולא היה בה מקום לרצון של האמנית. הפלורה המדעית משתשמש באיורים ולא בצילומים כדי לאפשר הדמייה מדויקת ביותר של הצמח. היא עבדה תקופות מסוימות בעשביות גדולות בארה”ב. מנהל הגנים הבוטניים בסנט לואיס ,מיזורי, ד”ר קרוסבי, היה שותף בכיר וגם ביקר בארץ. בהמשך שהתה גם בגנים הבוטניים בוונקובר, קולומביה [הבריטית, קנדה]. בכל הנסיעות המשיכה לחקור ולבדוק את מיני הטחבים ולאמת את ההגדרות של טחבי הארץ. היא הקפידה על כל פרט בהגדרה, באיור ובכתיבת התיאורים, כדי שלא תהיינה שום תקלות ואי דיוקים. זו היתה גם הסיבה שחלק גדול מהאיורים נעשו מחדש על ידי מיכל בועז, ולכן היתה העבודה על הוצאת הספר כה ממושכת."

המלגות מוענקות ממקורות מימון שונים, בניהם הקרנות ליידי דיוויס, גולדה מאיר, קרנצברג ועוד.

זהות הזוכים נקבעת ע"י הועדה האקדמית בראשות סגן הרקטור למחקר ונציגי הפקולטאות.

מקור המימון הסופי נקבע בועדה זו.

בטרם הגשת מועמדות יש לוודא עמידה בתנאי תקנון הבתר-דוקטורט של האוניברסיטה.

פרטים נוספים באתר המנהל האקדמי - קישור.

המאובן הטמון בגוש ענבר שמקורו ממיאנמאר. הפשפש החדש שונה מאוד מקרובי משפחתו, למשל עיניו גדולות מאוד ותופסות חלק ניכר מראשו, ולכן סביר כי שימשו לזיהוי טורפים.

תכונה בולטת נוספת הינה דפוס צבעוני ומורכב להפליא על גופו. ההשתמרות הטובה של הפיגמנטים מפתיעה, שכן רוב המאובנים, לרבות מאובנים בענבר, נוטים להיות בצבע צהבהב חום אחיד.

תבנית הצבע של הפשפש היוותה השראה לשמו: Miropictopallium coloreadmonens שמשמעותו "גלימה מצוירת להפליא". לפי השערת החוקרים, צבעי החרק הבולטים שימשו בתור אמצעי הרתעה מפני טורפים.

המחקר מדגיש את החשיבות של חקר מאובנים בענבר, כיוון שבניגוד לצורות התאבנות אחרות, חומר זה משמר פרטים קטנים ועדינים ואף רקמות רכות ומאפשר מחקר מעמיק ומורחב על הממצא.

הפשפש החדש תורם להבנה של ההרכב הביולוגי של יער המקור והאינטרקציות בין אורגניזמים בו: יער המקור של הענבר היה קיים בנקודת מפנה בהיסטוריה הנקראת "הרבולוציה היבשתית של הקרטיקון", תקופה זו מאופיינת בעליה במגוון בעלי החיים, כולל חרקים, על פני היבשה, שבפעם הראשונה בהיסטוריה גבר על המגוון שנמצא בים, ובהמשך הוביל להתהוותם של מערכות אקולוגיות מודרניות בהרכבן.

יש הסוברים כי הסיבה לכך היא הופעתם של הצמחים הפורחים והיחס ההדוק שלהם עם חרקים כגון האבקה ובעלי חיים אחרים בתור מקורות מזון. הצמחים הפורחים מהווים כיום את הרוב המוחלט של כיסוי ומגוון הצמחיה על פני היבשה. היער העתיק מייצג שלב מעבר של ממש, ניתן לראות מגוון רחב של צמחים פורחים רחבי עלים אך גם מרכיב גדול של צמחים לא פורחים כגון שרכים, מחטניים וקבוצות ארכאיות אחרות שנכחדו מאז. כלל זה גם תופס לגבי חרקים, עם הופעת הנמלים והדבורים, אך דומיננטיות ניכרת של קבוצות עתיקות כגון ארינמלים.

המחקר נכתב על ידי דולב פבריקנט, בוגר האוניברסיטה העברית וד"ר טטיאנה (טניה) נובוסלסקה, מנהלת אוסף הפִּשְׁפְּשִׁים במוזיאון הטבע שטיינהרדט. העבודה התחילה בתור עבודת הגשה סופית לקורס סיסטמטיקה וטקסונומיה במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, המועבר על ידי פרופ' אריאל צ'יפמן וד"ר אפרת גביש- רגב, רכזת אוספי הטבע הלאומיים.

ידיעה על אודות המחקר והמאמר שהתפרסם בספרות המדעית הופיעה לאחרונה באתר האינטרנט של "ישראל היום": https://www.israelhayom.co.il/animals/article/15646241

המאמר המדעי על אודות המחקר ראה אור בחודש מרץ השנה בכתב העת Israel Journal of Entomolgy: