• אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית

    אודות

    אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית הם האוספים הביולוגיים המקיפים ביותר של המזרח התיכון. בנוסף להיותם אוסף תיעודי של תולדות הטבע באזור, הם משמשים באופן שוטף למחקרים באבולוציה ואקולוגיה, טקסונומיה וסיסטמטיקה, מגוון ביולוגי, שמירת טבע, חקלאות, זיהוי פלילי של חיות בר, היסטוריה ועוד. אוספי הטבע הלאומיים עוסקים בהוראה אקדמית וציבורית, מעניקים שירותי ייעוץ לארגונים לאומיים. המשך קריאה

בחזית המחקר

פטריות בנות 80 שנה מלמדות איך השתנו מערכות אקולוגיות

פטריות בנות 80 שנה מלמדות איך השתנו מערכות אקולוגיות

28 יולי, 2025

חוקרים האוניברסיטה העברית בירושלים הצליחו להחיות דגימות פטריות פיטופטוגניות שנאספו לפני למעלה מ־80 שנה, ובכך לספק הצצה חסרת תקדים לאופן שבו החקלאות התעשייתית שינתה את המערכות האקולוגיות הבלתי נראות התומכות בייצור המזון העולמי.

מעבר לזיהוי מינים: פתרון מקרים מורכבים בסחר וצייד בלתי חוקי של חיות בר

מעבר לזיהוי מינים: פתרון מקרים מורכבים בסחר וצייד בלתי חוקי של חיות בר

23 יולי, 2025

פשעי סביבה, כגון ציד בלתי חוקי, סחר, הברחה, הרעלה ואיסוף חיות בר מוגנות, נמנים עם חמשת הפעילויות הבלתי חוקיות הגדולות בעולם ותורמים באופן משמעותי לאובדן המגוון הביולוגי. מקרים פורנזיים בתחום חיות הבר מערבים לעיתים קרובות מספר מיני בעלי חיים (חיות בר וחיות מבויתות) ודורשים גישה רב-תחומית לפתרון יעיל.

קרא עוד
אכיפת חוקי ההגנה על חיות הבר נשענת יותר ויותר על שיטות גנטיות מולקולריות. במחקר מתוארים שלושה מקרים פורנזיים מורכבים: הרעלות של הנשר המקראי (Gyps fulvus), המצוי בסכנת הכחדה חמורה (CR) בישראל, וציד בלתי חוקי של חיות בר, ובכללן צבי ארצישראלי (Gazella gazella) ויעל נובי(Capra nubiana) . פתרון התיקים מתבסס על שילוב של מתודולוגיות ומאגר מידע גנטי של חיות הבר בישראל. המעורבות של מינים שונים, חיות בר ומבויתות, באותו מקרה מחייבת פרוטוקול יעיל, מדויק, מהיר וחסכוני, המאפשר זיהוי והבחנה בין המינים ללא כל ספק.

 

פרסום ב YNET

פורסם בעיתונות בינלאומית: Frontiers in Ecology and Evolution

 

קראו פחות
fossils_to_embryos

מפה חדשה של האבולוציה של פרוקי רגליים - ממאובנים ועד עוברים

13 מאי, 2025

מחקר חדש של פרופ' אריאל צ'יפמן וקבוצת המחקר שלו, ממכון סילברמן למדעי החיים ואוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, שופך אור על האבולוציה של מבנה הגוף הייחודי של חרקים, עכבישים, סרטנים ופרוקי רגליים אחרים. המחקר מציג מודל חדש להבנת ההתפתחות והאבולוציה של דגמי גוף בפרוקי-רגליים (arthropoda) - ובפרט, הארגון של חלקי הגוף כסגמנטים (מקטעים), הידועים בשם טאגמטה (tagmata).

קרא עוד

פרוקי רגליים, קבוצה הכוללת חרקים, סרטנים, עכבישנים ונדלים, מייצגים את מערכת בעלי החיים המגוונת ביותר על פני כדור הארץ. כל קבוצה בתוך פרוקי רגליים מוגדרת על-ידי סידור ייחודי של טאגמטה: לדוגמה, לחרקים שלוש חטיבות (ראש, חזה, ובטן) בעוד שאצל עכבישים יש רק שתי חטיבות (ראשחזה ובטן). למרות שדגמי הגוף הללו מוכרים וידועים, הדרך שבה הם התפתחו אבולוציונית הייתה תעלומה במשך זמן רב.

המחקר של פרופ' צ'יפמן וחובריו, שראה אור בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B, מציע מודל התפתחותי חדש שמשרטט את המקור האבולוציוני של דגמי הגוף הללו כתולדה של תהליכים מובחנים אשר מתרחשים בעת ההתפתחות של העובר. בהסתמך על ביולוגיה התפתחותית השוואתית, מחקר עוברי קלאסי, ומידע מתוך הרקוד של פרוקי רגליים מאובנים, המחקר מזהה שלושה אזורים התפתחותיים קדמוניים מהם התפתחו כל הטאגמטה של פרוקי הרגליים. הללו כוללים סט סגמנטים קדמי ייחודי, אזור של מרכז הגוף שנוצר בתוך שדה התפתחותי שקיים מראש, ואזור אחורי אשר נוצר ברצף מתוך שטח צמיחה מיוחד.

לא זו בלבד שהמודל החדש קורא תיגר על הבחנות מסורתיות בין התפתחות קצרת-נבט (short-germ) וארוכת-נבט (long-germ) - מונחים המתייחסים לכמות הסגמנטים שמוגדרים בשלב מוקדם של חיי העובר - אלא שהוא אף ממסגר מחדש את תפקידם של גורמי בקרה גנטיים ידועים היטב כגון Hox genes בהגדרת זהות הסגמנט והטאגמה.

בקושרו מנגנונים התפתחותיים אל ההיסטוריה של פרוקי רגליים מאובנים, המחקר מציע הסבר נרחב למגוון העצום של צורות גוף בפרוקי רגליים בני זמננו ובכלל. הוא מספק מסגרת בהירה ומאוחדת להבנה כיצד עלו לאורך האבולוציה דגמי גוף כה מורכבים ומגוונים.

פרופ' צ'יפמן מדגיש ש"התובנות הללו מעלות שאלות וכיווני מחקר חדשים, במיוחד לזיהוי של המנועים הגנטיים והמלקולריים של יצירת טאגמה במינים שונים".

המחקר הוא פרי עבודה של מעל עשור במעבדתו של פרופ' צ'יפמן על דגמי התפתחות בפרוקי רגליים שונים. הוא מייצג סינתזה של הרבה מאד נקודות מידע אשר חוברות על מנת להראות תמונה רחבה. המחקר גם מדגיש את החשיבות של גישות רב-תחומיות - גישור של ביולוגיה התפתחותית, פליאונטולוגיה, ותיאוריה אבולוציונית - על מנת לחשוף את הדגמים העמוקים שעיצבו את הקבוצה המגוונת ביותר של יצורים בעולם החי.

המאמר מופיע באתר של המוציא לאור: https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspb.2024.2950

צילומים: לאה חננשווילי
קראו פחות
משפכן מערות (צילם: שלומי אהרן)

הגנים האחראים על ראייה בעכבישי מערות

20 מרץ, 2025

מחקר חדש מספק תובנות מפורטות לגבי התפתחות עוברית והיווצרות העיניים של העכביש המשפכן חובב המערות (Tegenaria pagana). המחקר הוא חלק מהדוקטורט של יבגניה פרופיסטובה מהמעבדה של ד"ר אפרת גביש-רגב (בהנחייה משותפת עם פרופ' אריאל צ'יפמן), באוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשיתוף פרופ' פרשנט שרמה מאוניברסיטת מדיסון-ויסקונסים, ארה"ב.

במחקר זה החוקרים בחנו את המנגנונים הגנטיים המעורבים ביצירת עיניים בעכביש משפכן חובב מערות.

מחקרים נוספים

האוספים שלנו

יחידות נוספות

הכירו את החוקרים

1

ד"ר אייל בן-חור

3 מאי, 2023

מנהל מדעי של העשבייה הלאומית בפקולטה למדעי הטבע.

 

בעבר חקרתי בחינה ניסויית ותיאורטית של השפעתם של מנגנונים מרחביים על עושר המינים.

כיום חוקר הבנת המנגנונים המשפעים על דגמי תפוצה גלובליים של צורות צומח.

העניין שלי בתחום המחקר הוא בגלל סקרנות בסיסית לגלות דברים חדשים שפוגשת פוטנציאל הולך וגדל להפקת תובנות מניתוח נתוני עתק (Big data).

אפרת גביש רגב

ד"ר אפרת גביש רגב

14 פברואר, 2022

רכזת אוספי הטבע הלאומיים ומנהלת מדעית של אוסף העכבישנים הלאומי ואוספי פרוקי-רגליים קרקעיים נוספים בפקולטה למדעי הטבע.
 

במהלך השתלמות בתר-דוקטורט במוזיאון הזואולוגי באוניברסיטת קופנהגן, בחנתי הומולוגיות של אברי רבייה בעכבישים ממשפחת הערסלניים. הבנת הומולוגיה של תכונות מורפולוגיות היא בסיס חשוב להבנת היחסים הפילוגנטיים בין מינים קרובים, והבנת האבולוציה של אברי רבייה בעכבישים בהקשר לברירה זוויגית (sexual selection).

דני גולני

ד"ר דני גולני

14 פברואר, 2022

מנהל מדעי של אוסף הדגים בפקולטה למדעי הטבע.

 

הדוקטורט שלי עסק בחברת המוליתיים (ברבוניות) בים התיכון. כמו כן הייתי עוזר מחקר של פרופ' אדם בן-טוביה והשתתפתי במחקר על הדיג בימת ברדוויל בצפון סיני.

ד"ר יעקב וייס

ד"ר יעקב וייס

13 יוני, 2023

מרצה בכיר במכון למדעי כדור הארץ, מנהל אקדמי של אוסף המינרלים והסלעים.

מחקרים שעסקתי בהם בעבר כללו הבנה של תהליכים מעטפתיים המשלבים נוזלים עשירי פחמן ומים שגורמים ליצירת יהלומים בעומק כדור הארץ.  

כיום אני חוקר תהליכים שמתרחשים במעטפת של כדור הארץ, הרי געש ואינקלוזיות ביהלומים ומינרלים אחרים, שמאפשרים להתחקות אחר מחזור הוולטילים העמוק (פחמן ומים) בכדור הארץ לאורך ההיסטוריה.  

לחוקרים נוספים >

שיתופי פעולה

המרכז לחקר מערות ישראל      הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים (huji.ac.il)       הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים (botanic.co.il)        synthesys-plus-logo.png

               rtg          khlht

mshrd-yrvshlym-vmvrsht-1.png          cetaf_logo_big.png         1200px-yadbentzvi.svg.png          logo-nli-1.png

download_01.png                   logo1.png                     logo_for_site-01.png