לאחרונה התפרסם מאמר המתאר סוג חדש של פשפש מאובן שחי לפני כ-100 מיליון שנה.
(חיבר: דולב פבריקנט)
המאובן הטמון בגוש ענבר שמקורו ממיאנמאר. הפשפש החדש שונה מאוד מקרובי משפחתו, למשל עיניו גדולות מאוד ותופסות חלק ניכר מראשו, ולכן סביר כי שימשו לזיהוי טורפים.
תכונה בולטת נוספת הינה דפוס צבעוני ומורכב להפליא על גופו. ההשתמרות הטובה של הפיגמנטים מפתיעה, שכן רוב המאובנים, לרבות מאובנים בענבר, נוטים להיות בצבע צהבהב חום אחיד.
תבנית הצבע של הפשפש היוותה השראה לשמו: Miropictopallium coloreadmonens שמשמעותו "גלימה מצוירת להפליא". לפי השערת החוקרים, צבעי החרק הבולטים שימשו בתור אמצעי הרתעה מפני טורפים.
המחקר מדגיש את החשיבות של חקר מאובנים בענבר, כיוון שבניגוד לצורות התאבנות אחרות, חומר זה משמר פרטים קטנים ועדינים ואף רקמות רכות ומאפשר מחקר מעמיק ומורחב על הממצא.
הפשפש החדש תורם להבנה של ההרכב הביולוגי של יער המקור והאינטרקציות בין אורגניזמים בו: יער המקור של הענבר היה קיים בנקודת מפנה בהיסטוריה הנקראת "הרבולוציה היבשתית של הקרטיקון", תקופה זו מאופיינת בעליה במגוון בעלי החיים, כולל חרקים, על פני היבשה, שבפעם הראשונה בהיסטוריה גבר על המגוון שנמצא בים, ובהמשך הוביל להתהוותם של מערכות אקולוגיות מודרניות בהרכבן.
יש הסוברים כי הסיבה לכך היא הופעתם של הצמחים הפורחים והיחס ההדוק שלהם עם חרקים כגון האבקה ובעלי חיים אחרים בתור מקורות מזון. הצמחים הפורחים מהווים כיום את הרוב המוחלט של כיסוי ומגוון הצמחיה על פני היבשה. היער העתיק מייצג שלב מעבר של ממש, ניתן לראות מגוון רחב של צמחים פורחים רחבי עלים אך גם מרכיב גדול של צמחים לא פורחים כגון שרכים, מחטניים וקבוצות ארכאיות אחרות שנכחדו מאז. כלל זה גם תופס לגבי חרקים, עם הופעת הנמלים והדבורים, אך דומיננטיות ניכרת של קבוצות עתיקות כגון ארינמלים.
המחקר נכתב על ידי דולב פבריקנט, בוגר האוניברסיטה העברית וד"ר טטיאנה (טניה) נובוסלסקה, מנהלת אוסף הפִּשְׁפְּשִׁים במוזיאון הטבע שטיינהרדט. העבודה התחילה בתור עבודת הגשה סופית לקורס סיסטמטיקה וטקסונומיה במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, המועבר על ידי פרופ' אריאל צ'יפמן וד"ר אפרת גביש- רגב, רכזת אוספי הטבע הלאומיים.
ידיעה על אודות המחקר והמאמר שהתפרסם בספרות המדעית הופיעה לאחרונה באתר האינטרנט של "ישראל היום": https://www.israelhayom.co.il/animals/article/15646241
המאמר המדעי על אודות המחקר ראה אור בחודש מרץ השנה בכתב העת Israel Journal of Entomolgy:
https://ij-entomology.online/.../ije/article/view/206/206
