• אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית

    אודות

    אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית הם האוספים הביולוגיים המקיפים ביותר של המזרח התיכון. בנוסף להיותם אוסף תיעודי של תולדות הטבע באזור, הם משמשים באופן שוטף למחקרים באבולוציה ואקולוגיה, טקסונומיה וסיסטמטיקה, מגוון ביולוגי, שמירת טבע, חקלאות, זיהוי פלילי של חיות בר, היסטוריה ועוד. אוספי הטבע הלאומיים עוסקים בהוראה אקדמית וציבורית, מעניקים שירותי ייעוץ לארגונים לאומיים. המשך קריאה

אירועים

חמישי באוספים - מפגש פיזי - מה עושים כשצפוף בפנים? מתנשלים!

7 נובמבר, 2024

מפגש פיזי בחדר התצוגה של אוספי הטבע בשעה 15:00

קרא עוד

מה עושים כשצפוף בפנים? מתנשלים!

אוספי הטבע הלאומיים מזמינים אתכם למפגש פיזי בנושא התנשלות בפרוקי-רגליים. 

לפרוקי-רגליים יש שלד חיצוני קשיח שמונע מהם לגדול בצורה רציפה. הבעיה נפתרת על ידי השלה של השלד החיצוני בכל פעם שהחיה צריכה לגדול. איך זה קורה? כמה דרכים שונות יש להתנשל? מה אתם יכולים לעשות כדי לעזור למחקר בנושא?

פרופ' אריאל צ'יפמן, אוצר אוספי חסרי-החוליות, יספר על תופעת ההתנשלות בחסרי-חוליות ויספק תשובות לשאלות אלו ונוספות. משך הפעילות: כשעה.

מספר המקומות מוגבל - הירשמו מראש בקישורhttps://forms.gle/N77XYVgggWQGCM1L6

מתאים למבוגרים ולילדים מגיל 10 (בליווי מבוגר), עד 20 איש.

להתראות בחמישי באוספים!

* בקרו גם באתר המרשתת שלנו ובדף הפייסבוק של אוספי הטבע הלאומיים.

קראו פחות

יום "שאל את המשמר" הבינלאומי!

1 נובמבר, 2024

תהיתם פעם איך נראה יום בחייו של משמר? האם אי פעם שאלתם את עצמכם כיצד אנשי מקצוע משמרים ציורים, חפצים הסטוריים, אריגים, ספרים או עבודות על נייר? מעניין אתכם להבין יותר על גורמי נזק לנכסי תרבות? ואולי אתם דווקא מתעניינים איך להיטיב ולשמור על פריטים המשמעותיים לכם מהבית?

קרא עוד

ביום שישי הקרוב, ה- 1 בנובמבר 2024, גם הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות יקח חלק בפעילות יום "שאל את המשמר" הבינלאומי (ask a conservator day), ותהיה לכם הזדמנות לשאול את כל השאלות שעולות בראש והקשורות למקצוע השימור. משמרים מתחומים שונים יענו על שאלותיכם לאורך כל היום.

 

אנחנו באוספי הטבע הלאומיים כבר הכנו המון שאלות למשמרת שלנו, גב' גלי ביינר... (בתצלום: גלי מסבירה על עבודת השימור באוסף הפליאונטולוגי שלנו)


עקבו אחר הדף של "הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות" בפייסבוק או באינסטגרם לפרטים נוספים, והכינו את השאלות שלכם!

 

באינסטגרם:  #askaconservatorday #askaconservatorday2024

 

קישור לפייסבוק: 

(1) יום "שאל את המשמר" הבינלאומי... - הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות | Facebook

קראו פחות

תכנית המפגש השנתי ה- 14 של האיגוד הישראלי לעכבישנים לזכרו של פנחס אמתי ז"ל

25 אוקטובר, 2024

המפגש יתקיים ביום שישי, כ"ג בתשרי התשפ"ה, אסרו חג סוכות, 25 באוקטובר 2024, בין השעות 09:00 עד 13:00.

קרא עוד

תכנית המפגש נמצאת בדף האירוע (יש ללחוץ כאן ולהוריד את הקובץ המצורף).

המפגש יתקיים בזום וישודר בפייסבוק לייב וב- YouTube. קישור לשידור המפגש יפורסם קרוב יותר למועדו.

קראו פחות
לכל האירועים

חדשות

קול קורא למועמדים בתר-דוקטוראט (פוסט-דוק) באוניברסיטה העברית

6 אוקטובר, 2024

מלגות להשתלמות בתר דוקטוראט באוניברסיטה העברית לשנת הלימודים האקדמית תשפ"ו 2025-2026.

הגשה עד ה31 בדצמבר 2024.

קרא עוד
האוניברסיטה העברית מציעה מלגות למשתלמי בתר-דוקטורט בתחומים השונים עבור מסיימי דוקטורט ישראלים בינלאומיים כאחד.

המלגות מוענקות ממקורות מימון שונים, בניהם הקרנות ליידי דיוויס, גולדה מאיר, קרנצברג ועוד.

זהות הזוכים נקבעת ע"י הועדה האקדמית בראשות סגן הרקטור למחקר ונציגי הפקולטאות.

מקור המימון הסופי נקבע בועדה זו.

בטרם הגשת מועמדות יש לוודא עמידה בתנאי תקנון הבתר-דוקטורט של האוניברסיטה.

פרטים נוספים באתר המנהל האקדמי - קישור.

קראו פחות

פארק היורה?

6 אוקטובר, 2024

לאחרונה התפרסם מאמר המתאר סוג חדש של פשפש מאובן שחי לפני כ-100 מיליון שנה.

קרא עוד
(חיבר: דולב פבריקנט)

המאובן הטמון בגוש ענבר שמקורו ממיאנמאר. הפשפש החדש שונה מאוד מקרובי משפחתו, למשל עיניו גדולות מאוד ותופסות חלק ניכר מראשו, ולכן סביר כי שימשו לזיהוי טורפים.

תכונה בולטת נוספת הינה דפוס צבעוני ומורכב להפליא על גופו. ההשתמרות הטובה של הפיגמנטים מפתיעה, שכן רוב המאובנים, לרבות מאובנים בענבר, נוטים להיות בצבע צהבהב חום אחיד.

תבנית הצבע של הפשפש היוותה השראה לשמו: Miropictopallium coloreadmonens שמשמעותו "גלימה מצוירת להפליא". לפי השערת החוקרים, צבעי החרק הבולטים שימשו בתור אמצעי הרתעה מפני טורפים.

המחקר מדגיש את החשיבות של חקר מאובנים בענבר, כיוון שבניגוד לצורות התאבנות אחרות, חומר זה משמר פרטים קטנים ועדינים ואף רקמות רכות ומאפשר מחקר מעמיק ומורחב על הממצא.

הפשפש החדש תורם להבנה של ההרכב הביולוגי של יער המקור והאינטרקציות בין אורגניזמים בו: יער המקור של הענבר היה קיים בנקודת מפנה בהיסטוריה הנקראת "הרבולוציה היבשתית של הקרטיקון", תקופה זו מאופיינת בעליה במגוון בעלי החיים, כולל חרקים, על פני היבשה, שבפעם הראשונה בהיסטוריה גבר על המגוון שנמצא בים, ובהמשך הוביל להתהוותם של מערכות אקולוגיות מודרניות בהרכבן.

יש הסוברים כי הסיבה לכך היא הופעתם של הצמחים הפורחים והיחס ההדוק שלהם עם חרקים כגון האבקה ובעלי חיים אחרים בתור מקורות מזון. הצמחים הפורחים מהווים כיום את הרוב המוחלט של כיסוי ומגוון הצמחיה על פני היבשה. היער העתיק מייצג שלב מעבר של ממש, ניתן לראות מגוון רחב של צמחים פורחים רחבי עלים אך גם מרכיב גדול של צמחים לא פורחים כגון שרכים, מחטניים וקבוצות ארכאיות אחרות שנכחדו מאז. כלל זה גם תופס לגבי חרקים, עם הופעת הנמלים והדבורים, אך דומיננטיות ניכרת של קבוצות עתיקות כגון ארינמלים.

המחקר נכתב על ידי דולב פבריקנט, בוגר האוניברסיטה העברית וד"ר טטיאנה (טניה) נובוסלסקה, מנהלת אוסף הפִּשְׁפְּשִׁים במוזיאון הטבע שטיינהרדט. העבודה התחילה בתור עבודת הגשה סופית לקורס סיסטמטיקה וטקסונומיה במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, המועבר על ידי פרופ' אריאל צ'יפמן וד"ר אפרת גביש- רגב, רכזת אוספי הטבע הלאומיים.

ידיעה על אודות המחקר והמאמר שהתפרסם בספרות המדעית הופיעה לאחרונה באתר האינטרנט של "ישראל היום": https://www.israelhayom.co.il/animals/article/15646241

המאמר המדעי על אודות המחקר ראה אור בחודש מרץ השנה בכתב העת Israel Journal of Entomolgy:

https://ij-entomology.online/.../ije/article/view/206/206
קראו פחות
לכל החדשות

 

 

בחזית המחקר

פחות מחלות - יותר גפילטע פיש!

30 אפריל, 2024

מחקר חדש בהובלת פרופ' ליאור דוד מהמחלקה למדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, מצא שדגי קרפיון עמידים למחלות הם גם מדבקים פחות. הממצאים החדשים מובילים לפיתוח זנים חדשים שימזערו את ההפסדים הכלכליים ואף יהיו איכותיים ובריאים יותר.

קרא עוד
ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Scientific Reports מבית Nature, עשויים להשפיע משמעותית על אופן גידול הדגים בחקלאות מים ועל המאבק במחלות מדבקות בבעלי חיים בכלל. פרופ' דוד הוא אוצר אוסף הדגים הלאומי, באוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית.

קישור לכתבה באתר YNET על המחקר - לחץ כאן

קישור למאמר המדעי בכתב העת Scientific Reports - לחץ כאן

קישור לכתבה באתר הג'רוזלם פוסט - לחץ כאן

קישור לכתבה באתר PHYS-ORG - לחץ כאן

קראו פחות
Nannowithius wahrmani phoretic on a Birulatus israelensis (Credit: S. Aharon) זוט-עקרב מהמין Nannowithius wahrmani בנשיאת הפצה על עקרב-נמלים הירדן  Birulatus israelensis. צילום שלמי אהרן

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ?

29 דצמבר, 2023

תיעוד ראשון של נשיאת הפצה של זוט-עקרב נמלים על-גבי עקרב-נמלים -תגלית השופכת אור חדש על האינטראקציה בין מינים מסדרות שונות בטבע.

קרא עוד

במחקר, שהובילו חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה, נחשפה אינטראקציה מיוחדת בין עקרב-נמלים הירדן, החי בקיני נמלת הקציר השחורה, יחד עם מין של זוט-עקרבים.

עקרב-נמלים הירדן (Birulatus israelensis) הוא עקרב החי בצוותאות (סימביוזה) עם נמלת הקציר השחורה (Messor ebeninus), וניתן לראותו מתהלך על שבילי הנמלים, בין הנמלים עצמן. לאחרונה, כחלק ממחקר שדה, הבחינו ד"ר אפרת גביש-רגב וד"ר שרון ורבורג מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, ויורם צביק, מהמחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, במין של זוט-עקרבים (סדרה של בעלי-חיים קטנטנים ממחלקת העכבישנים הנראים כעקרבים קטנים, עם צבתות אך ללא עוקץ), נישאים על הצד הגבי של עקרב-נמלים הירדן בעת פעילותו על שבילי הנמלים.

לקריאה נוספת:

* כתבה ב https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkkuf4rkt

פוסט בפייסבוק האוספים

* אייטם על הסיפור המופלא של היחסים המוזרים והמעניינים הללו, בתכנית "שלושה שיודעים" של תאגיד השידור, עם המנחה שרון קנטור, שבה התראיינו יורם צביק וד"ר אפרת גביש-רגב (החל מדקה 23:15 של התכנית), ההקלטה בקישור:
 
קראו פחות
מה זה קטנטן, מצוייד בצבתות ורוכב על זבובים? זוט-עקרב!

מה זה קטנטן, מצוייד בצבתות ורוכב על זבובים? זוט-עקרב!

24 אוקטובר, 2023

במאמר שהתפרסם לאחרונה על ידי ד"ר שרון ורבורג, בתר-דוקטורנטית באוסף העכבישנים הלאומי, וחובריה, נכללת הרשימה המעודכנת של מיני זוט-העקרבים של ישראל, מפתח להגדרת המשפחות והסוגים שלהם. המאמר מונה 61 מינים של זוט-עקרבים מכל רחבי הארץ, מארבע-עשרה משפחות, מהן שתי משפחות חדשות לישראל. 

 

תקציר גרפי מתוך המאמר

אחים לרשת: עכבישים בשירות החקלאות

25 ספטמבר, 2023

לאחרונה התפרסם מאמר, שהינו תוצאה של עבודת המסטר של זינא גאנם (דוקטורנטית באוספי הטבע), המסכם דיגום נרחב של מגוון מיני העכבישים בשלושה כרמי ענבי-יין בעמק קדש (באצבע הגליל). המחקר נערך בשיתוף פעולה עם צוות הכרמים, ובהנחיית פרופ' יעל לובין (אב"ג), ד"ר משה גיש (אוניברסיטת חיפה) וד"ר אפרת גביש-רגב (אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים), הדיגום נערך על ידי ד"ר איגור ארמיאץ' שטיינפרס וד"ר אפרת גביש-רגב.

מחקרים נוספים

האוספים שלנו

יחידות נוספות

הכירו את החוקרים

1

ד"ר אייל בן-חור

3 מאי, 2023

מנהל מדעי של העשבייה הלאומית בפקולטה למדעי הטבע.

 

בעבר חקרתי בחינה ניסויית ותיאורטית של השפעתם של מנגנונים מרחביים על עושר המינים.

כיום חוקר הבנת המנגנונים המשפעים על דגמי תפוצה גלובליים של צורות צומח.

העניין שלי בתחום המחקר הוא בגלל סקרנות בסיסית לגלות דברים חדשים שפוגשת פוטנציאל הולך וגדל להפקת תובנות מניתוח נתוני עתק (Big data).

אפרת גביש רגב

ד"ר אפרת גביש רגב

14 פברואר, 2022

רכזת אוספי הטבע הלאומיים ומנהלת מדעית של אוסף העכבישנים הלאומי ואוספי פרוקי-רגליים קרקעיים נוספים בפקולטה למדעי הטבע.
 

במהלך השתלמות בתר-דוקטורט במוזיאון הזואולוגי באוניברסיטת קופנהגן, בחנתי הומולוגיות של אברי רבייה בעכבישים ממשפחת הערסלניים. הבנת הומולוגיה של תכונות מורפולוגיות היא בסיס חשוב להבנת היחסים הפילוגנטיים בין מינים קרובים, והבנת האבולוציה של אברי רבייה בעכבישים בהקשר לברירה זוויגית (sexual selection).

דני גולני

ד"ר דני גולני

14 פברואר, 2022

מנהל מדעי של אוסף הדגים בפקולטה למדעי הטבע.

 

הדוקטורט שלי עסק בחברת המוליתיים (ברבוניות) בים התיכון. כמו כן הייתי עוזר מחקר של פרופ' אדם בן-טוביה והשתתפתי במחקר על הדיג בימת ברדוויל בצפון סיני.

ד"ר יעקב וייס

ד"ר יעקב וייס

13 יוני, 2023

מרצה בכיר במכון למדעי כדור הארץ, מנהל אקדמי של אוסף המינרלים והסלעים.

מחקרים שעסקתי בהם בעבר כללו הבנה של תהליכים מעטפתיים המשלבים נוזלים עשירי פחמן ומים שגורמים ליצירת יהלומים בעומק כדור הארץ.  

כיום אני חוקר תהליכים שמתרחשים במעטפת של כדור הארץ, הרי געש ואינקלוזיות ביהלומים ומינרלים אחרים, שמאפשרים להתחקות אחר מחזור הוולטילים העמוק (פחמן ומים) בכדור הארץ לאורך ההיסטוריה.  

לחוקרים נוספים >

שיתופי פעולה

המרכז לחקר מערות ישראל      הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים (huji.ac.il)       הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים (botanic.co.il)        synthesys-plus-logo.png

               rtg          khlht

mshrd-yrvshlym-vmvrsht-1.png          cetaf_logo_big.png         1200px-yadbentzvi.svg.png          logo-nli-1.png

download_01.png                   logo1.png                     logo_for_site-01.png