In the Press
השבוע זה קורה - חמישי באוספים!
ביום חמישי 06.03.2025, בשעה 15:00 והפעם:
סדנה ביו-אנתרופולוגית
בואו להיות אנתרופולוגים ליום אחד!
במפגש הזה נלמד את עבודת הבסיס שממנה מתחיל כל אנתרופולוג בניתוח עצמות השלד של האדם המודרני: זיהוי זכר/נקבה, צעירים/בוגרים/מבוגרים, זיהוי מספר פרטים (שלדים).
בהדרכת יוליה אברמוב, מנהלת האוסף הביו-אנתרופולוגי.
משך הפעילות: כשעה.
מספר המקומות מוגבל - הירשמו מראש בקישור:
תובנות חדשות על האבולוציה של המלקוחנים (Chelicerata)
מאמר רביו שהתפרסם מוקדם יותר החודש סוקר את התקדמות מחקר בעלי הכליצרות בעשורים האחרונים (פרשנט שרמה מאוניברסיטת מדיסון-ויסקונסין ואפרת גביש -רגב מאספי הטבע הלאומיים).
למעבר למחקר - לחץ כאן
קול קורא להגשת מועמדויות לבתר-דוקטוראט באוספי הטבע הלאומיים! (עד ה- 30/04/2025)
פרטים מלאים במודעה המצורפת (בעברית ובאנגלית)
Call for post-doctoral candidates at the National Natural History Collections at the Hebrew University of Jerusalem (NNHC)
Open for submissions until 30th April 2025, via email to Prof. Gila Kahila Bar Gal (gila.kahila@mail.huji.ac.il)
For full details - see attached advertisement
בברכה
בשורות טובות
השבוע זה קורה - חמישי באוספים: ביקור באוסף הצמחים!
ביום חמישי 06.02.2025, בשעה 16:30 והפעם:
נעים להכיר: ביקור באוסף הצמחים
ביקור פיזי באוסף הצמחים (העשבייה) הלאומי. דוגמאות לשיטות עבודה בעשבייה, מהם היעדים של אוסף צמחים, מעט רקע היסטורי וקצת על המחקר הנעשה בעשבייה.
בההובלת ד"ר נעמי יובל-נאה, אוצרת אוסף הצמחים הלאומי וחברת סגל בחוג להיסטוריה.
משך הפעילות: כשעה.
מספר המקומות מוגבל - הירשמו מראש בקישור:
השבוע - מועד נוסף לחמישי באוספים, מהדורת הפתעה Pop-Up
בואו להשתתף בספירת הציפורים הגדולה!
ביום חמישי 30/01/2025 בשעה 15:00
ניפגש בחזית בניין ברמן (בניין מס' 6) בקמפוס ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית, ונבצע ספירה לפחות בשתי נקודות (מרחביות) שונות בתוך הקמפוס.
על מנת שנוכל לעדכן מבעוד מועד על שינויים ככל שיהיו - עדיף להירשם לפעילות באמצעות הקישור:
https://forms.gle/hjzncnfNqZj5eCHT7
*** הפעילות לא תתקיים במקרה של גשם!
השבוע - חמישי באוספים, מהדורת הפתעה Pop-Up
בואו להשתתף בספירת הציפורים הגדולה!
ביום חמישי 23/01/2025 בשעה 14:00
ניפגש בחזית בניין ברמן (בניין מס' 6) בקמפוס ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית, ונבצע ספירה לפחות בשתי נקודות (מרחביות) שונות בתוך הקמפוס.
הרצאות של חוקרי אוספי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת קמפוס טבע של החברה להגנת הטבע והתחנה לחקר ציפורי ירושלים.
במסגרת קמפוס טבע של החברה להגנת הטבע והתחנה לחקר ציפורי ירושלים, ינתנו גם שלוש הרצאות על ידי חוקרים מאוספי הטבע, האוניברסיטה העברית בירושלים:
ביום שני 30 בדצמבר 2024 יתקיים יום בנושא פרוקי-רגליים במהלכו פרופ' אריאל צ'יפמן יתן הרצאה בנושא נדלים, וד"ר אפרת-גביש-רגב תתן הרצאה בנושא עכבישי מערות.
ביום שלישי 31 בדצמבר 2024 ד"ר בעז שחם יתן הרצאה על זוחלים.
למידע נוסף ראו את התמונה המצורפת
להרשמה אנא הכנסו לקישור הבא:
עכבישנים מפנימים את ההבדל בין המִפנים
כך עולה ממחקר חדש בנחל כזיב שפורסם בספטמבר 2024 !
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה כמאמר בכתב העת המדעי Diversity, מצאו החוקרים הבדלים משמעותיים בהרכב מאסף מיני העכבישנים בין המִפנה הצפוני לבין המִפנה הדרומי של שטח המחקר בנחל כזיב תחתון, בשטח שמור היטב בתוך שמורת נחל כזיב.
המחקר מדווח על הממצאים של עבודת שדה בת שנתיים (2021-2019), במהלכה בוצעו לכידות רצופות במשך 24 חודשים, באמצעות מלכודות נפילה, במאמץ דיגום דומה בין המִפנה הדרומי הצחיח למחצה ומאופיין בצומח של בתה ושיחייה לבין המִפנה הצפוני המאופיין ביער דרום ים-תיכוני בו גובה העצים הוא 10-7 מטרים (עם קרקעית יער כמעט ללא צמחיה). הם ניתחו את הממצאים שנאספו מ-70 מלכודות שנפרסו בשני המִפנים ובעמק הצר שביניהם, אשר כללו כ- 1,750 עכבישנים שנלכדו, וזיהו בתוך הללו 111 טקסונים שונים - 98 עכבישנים שונים שזוהו ברמת המין, 2 מיני עכבישנים חדשים למדע שתוארו על ידיהם, ו-11 עכבישנים שונים שלא זוהו עדיין לרמת המין.
המינים החדשים שתוארו הם קפצן שקיבל את שם המין הספציפי מהמילה נחל:
Habrocestum nahalit Szűts & Gavish-Regev, 2024
Etymology. The specific epithet is a noun in apposition (nahal means stream (wadi) in Hebrew).
ונמלן מהסוג לכסנה שקיבל שם מלא תקווה לשלום באזורנו:
Lachesana salam Hammouri, Ganem & Gavish-Regev, 2024
Etymology. The words “salam” in Arabic and “shalom” in Hebrew mean peace. The species epithet “salam” is intended to describe the authors’ hopes for peace in the region.
זוהו הבדלים משמעותיים לא רק בין מִפנים, אלא גם בהעדפה של מינים שונים מאותו סוג, בתי גידול שונים באתר המחקר (תחת עצים, שיחים או שטח פתוח). מדובר במידע אקולוגי חדש ביחס למוכר מאיסופים ספוראדיים יחסית שנעשו בעבר בגליל. החוקרים סבורים שההבדלים בהרכב חברות העכבישנים בין המִפנים נובעים מן ההבדלים במשטר האקלימי ובעיקר קרינת השמש, וכמובן ההבדלים בחברות הצומח המוכתבות על ידי תנאי האקלים ומשפיעים אף הם על חברות העכבישנים. כמו כן, הם מדגישים את החשיבות של דיגום לאורך כל השנה, בכל עונות השנה, על מנת להבין לעומק ולרוחב את הרכב חברות העכבישנים ואת אורחות חייהם. המחקר תורם רבות להבנה של תהליכים אשר משפיעים על תפוצה מרחבית ומגוון מינים של עכבישנים. מחקר של השפעת תנאי מיקרו-אקלים על חברות עכבישנים באתר טבעי ללא השפעת אדם, הוא רפרנס חיוני להבנת השפעות פעולות האדם על הרכב ומגוון מינים.
קישור לאתר של כתב העת ולמאמר: https://www.mdpi.com/1424-2818/16/9/540
ד"ר אילנה הרנשטט (האס) ז"ל
בשבת האחרונה (7/12/2024), הלכה לעולמה ד"ר אילנה הרנשטט (האס) ז"ל.
היא נולדה בשנת 1940 בחיפה. זכתה בתואר דוקטור בשנת 1974. ד"ר הרנשטט הייתה גמלאית של אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימשה במשך שנים רבות כאוצרת אוסף הטחבים, תחום מומחיותה. היא הותירה מורשת מדעית משמעותית, בדמות הכרך המתאר את הטחבים של ישראל, אותו ערכה יחד עם פרופ' קלרה חן ז"ל: The Bryophyte Flora of Israel and Adjacent Regions, שראה אור בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2004. ההלוויה התקיימה ביום ראשון 8/12/2024 בסביון. יהיה זכרה ברוך.
דברים שכתבה על אילנה ד"ר רבקה בן-ששון, שעבדה עמה:
"את אילנה פגשתי לראשונה כמדריכה שלי במעבדה לבוטניקה בשנה א'. בהמשך, היינו נפגשות בביתנים שליד בנין קנדה, שאיכלסו את המעבדות. רק טבעי היה שכשחזרתי אחרי שהות של שנתיים בארה”ב וחיפשתי עבודה במעבדה בוטנית כלשהי, התמזל מזלי ופרופ’ קלרה חן קיבלה מהקרן הדו-לאומית תקציב לשלוש שנים. כך התקבלתי כעוזרת מחקר לעבודה בצמוד לד”ר אילנה הרנשטט על הכנת הפלורה של הטחבים בישראל. התחלתי בעבודה טכנית של איחוד האוספים בעיקר של בילבסקי, שהיה רוקח בהכשרתו וחובב מיקצועי של טחבים, ואוסף של טוביה קושניר בתחומי א”י שלפני קום המדינה. מדי פעם יצאתי עם אילנה גם לאיסוף באזורים נוספים. כך נכנסתי בהדרגה להיכרות עם הטחבים ואף הגדרתי אותם. אילנה היתה קפדנית מאד בדיוק בכל תחומי העבודה: החל מההגדרה, אותה שיתפה עם פרופ’ קלרה חן, ובהמשך לדיוק באיורים של הציירת אסתר הובר, כשאני משמשת כמקשרת בין השתיים. עבודת האיור היתה חייבת להיות דייקנית ביותר ולא היה בה מקום לרצון של האמנית. הפלורה המדעית משתשמש באיורים ולא בצילומים כדי לאפשר הדמייה מדויקת ביותר של הצמח. היא עבדה תקופות מסוימות בעשביות גדולות בארה”ב. מנהל הגנים הבוטניים בסנט לואיס ,מיזורי, ד”ר קרוסבי, היה שותף בכיר וגם ביקר בארץ. בהמשך שהתה גם בגנים הבוטניים בוונקובר, קולומביה [הבריטית, קנדה]. בכל הנסיעות המשיכה לחקור ולבדוק את מיני הטחבים ולאמת את ההגדרות של טחבי הארץ. היא הקפידה על כל פרט בהגדרה, באיור ובכתיבת התיאורים, כדי שלא תהיינה שום תקלות ואי דיוקים. זו היתה גם הסיבה שחלק גדול מהאיורים נעשו מחדש על ידי מיכל בועז, ולכן היתה העבודה על הוצאת הספר כה ממושכת."