בואו להשתתף בספירת הציפורים הגדולה!
ביום חמישי 23/01/2025 בשעה 14:00
ניפגש בחזית בניין ברמן (בניין מס' 6) בקמפוס ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית, ונבצע ספירה לפחות בשתי נקודות (מרחביות) שונות בתוך הקמפוס.
במסגרת קמפוס טבע של החברה להגנת הטבע והתחנה לחקר ציפורי ירושלים, ינתנו גם שלוש הרצאות על ידי חוקרים מאוספי הטבע, האוניברסיטה העברית בירושלים:
ביום שני 30 בדצמבר 2024 יתקיים יום בנושא פרוקי-רגליים במהלכו פרופ' אריאל צ'יפמן יתן הרצאה בנושא נדלים, וד"ר אפרת-גביש-רגב תתן הרצאה בנושא עכבישי מערות.
ביום שלישי 31 בדצמבר 2024 ד"ר בעז שחם יתן הרצאה על זוחלים.
למידע נוסף ראו את התמונה המצורפת
להרשמה אנא הכנסו לקישור הבא:
כך עולה ממחקר חדש בנחל כזיב שפורסם בספטמבר 2024 !
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה כמאמר בכתב העת המדעי Diversity, מצאו החוקרים הבדלים משמעותיים בהרכב מאסף מיני העכבישנים בין המִפנה הצפוני לבין המִפנה הדרומי של שטח המחקר בנחל כזיב תחתון, בשטח שמור היטב בתוך שמורת נחל כזיב.
המחקר מדווח על הממצאים של עבודת שדה בת שנתיים (2021-2019), במהלכה בוצעו לכידות רצופות במשך 24 חודשים, באמצעות מלכודות נפילה, במאמץ דיגום דומה בין המִפנה הדרומי הצחיח למחצה ומאופיין בצומח של בתה ושיחייה לבין המִפנה הצפוני המאופיין ביער דרום ים-תיכוני בו גובה העצים הוא 10-7 מטרים (עם קרקעית יער כמעט ללא צמחיה). הם ניתחו את הממצאים שנאספו מ-70 מלכודות שנפרסו בשני המִפנים ובעמק הצר שביניהם, אשר כללו כ- 1,750 עכבישנים שנלכדו, וזיהו בתוך הללו 111 טקסונים שונים - 98 עכבישנים שונים שזוהו ברמת המין, 2 מיני עכבישנים חדשים למדע שתוארו על ידיהם, ו-11 עכבישנים שונים שלא זוהו עדיין לרמת המין.
המינים החדשים שתוארו הם קפצן שקיבל את שם המין הספציפי מהמילה נחל:
Habrocestum nahalit Szűts & Gavish-Regev, 2024
Etymology. The specific epithet is a noun in apposition (nahal means stream (wadi) in Hebrew).
ונמלן מהסוג לכסנה שקיבל שם מלא תקווה לשלום באזורנו:
Lachesana salam Hammouri, Ganem & Gavish-Regev, 2024
Etymology. The words “salam” in Arabic and “shalom” in Hebrew mean peace. The species epithet “salam” is intended to describe the authors’ hopes for peace in the region.
זוהו הבדלים משמעותיים לא רק בין מִפנים, אלא גם בהעדפה של מינים שונים מאותו סוג, בתי גידול שונים באתר המחקר (תחת עצים, שיחים או שטח פתוח). מדובר במידע אקולוגי חדש ביחס למוכר מאיסופים ספוראדיים יחסית שנעשו בעבר בגליל. החוקרים סבורים שההבדלים בהרכב חברות העכבישנים בין המִפנים נובעים מן ההבדלים במשטר האקלימי ובעיקר קרינת השמש, וכמובן ההבדלים בחברות הצומח המוכתבות על ידי תנאי האקלים ומשפיעים אף הם על חברות העכבישנים. כמו כן, הם מדגישים את החשיבות של דיגום לאורך כל השנה, בכל עונות השנה, על מנת להבין לעומק ולרוחב את הרכב חברות העכבישנים ואת אורחות חייהם. המחקר תורם רבות להבנה של תהליכים אשר משפיעים על תפוצה מרחבית ומגוון מינים של עכבישנים. מחקר של השפעת תנאי מיקרו-אקלים על חברות עכבישנים באתר טבעי ללא השפעת אדם, הוא רפרנס חיוני להבנת השפעות פעולות האדם על הרכב ומגוון מינים.
קישור לאתר של כתב העת ולמאמר: https://www.mdpi.com/1424-2818/16/9/540
בשבת האחרונה (7/12/2024), הלכה לעולמה ד"ר אילנה הרנשטט (האס) ז"ל.
היא נולדה בשנת 1940 בחיפה. זכתה בתואר דוקטור בשנת 1974. ד"ר הרנשטט הייתה גמלאית של אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימשה במשך שנים רבות כאוצרת אוסף הטחבים, תחום מומחיותה. היא הותירה מורשת מדעית משמעותית, בדמות הכרך המתאר את הטחבים של ישראל, אותו ערכה יחד עם פרופ' קלרה חן ז"ל: The Bryophyte Flora of Israel and Adjacent Regions, שראה אור בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2004. ההלוויה התקיימה ביום ראשון 8/12/2024 בסביון. יהיה זכרה ברוך.
דברים שכתבה על אילנה ד"ר רבקה בן-ששון, שעבדה עמה:
"את אילנה פגשתי לראשונה כמדריכה שלי במעבדה לבוטניקה בשנה א'. בהמשך, היינו נפגשות בביתנים שליד בנין קנדה, שאיכלסו את המעבדות. רק טבעי היה שכשחזרתי אחרי שהות של שנתיים בארה”ב וחיפשתי עבודה במעבדה בוטנית כלשהי, התמזל מזלי ופרופ’ קלרה חן קיבלה מהקרן הדו-לאומית תקציב לשלוש שנים. כך התקבלתי כעוזרת מחקר לעבודה בצמוד לד”ר אילנה הרנשטט על הכנת הפלורה של הטחבים בישראל. התחלתי בעבודה טכנית של איחוד האוספים בעיקר של בילבסקי, שהיה רוקח בהכשרתו וחובב מיקצועי של טחבים, ואוסף של טוביה קושניר בתחומי א”י שלפני קום המדינה. מדי פעם יצאתי עם אילנה גם לאיסוף באזורים נוספים. כך נכנסתי בהדרגה להיכרות עם הטחבים ואף הגדרתי אותם. אילנה היתה קפדנית מאד בדיוק בכל תחומי העבודה: החל מההגדרה, אותה שיתפה עם פרופ’ קלרה חן, ובהמשך לדיוק באיורים של הציירת אסתר הובר, כשאני משמשת כמקשרת בין השתיים. עבודת האיור היתה חייבת להיות דייקנית ביותר ולא היה בה מקום לרצון של האמנית. הפלורה המדעית משתשמש באיורים ולא בצילומים כדי לאפשר הדמייה מדויקת ביותר של הצמח. היא עבדה תקופות מסוימות בעשביות גדולות בארה”ב. מנהל הגנים הבוטניים בסנט לואיס ,מיזורי, ד”ר קרוסבי, היה שותף בכיר וגם ביקר בארץ. בהמשך שהתה גם בגנים הבוטניים בוונקובר, קולומביה [הבריטית, קנדה]. בכל הנסיעות המשיכה לחקור ולבדוק את מיני הטחבים ולאמת את ההגדרות של טחבי הארץ. היא הקפידה על כל פרט בהגדרה, באיור ובכתיבת התיאורים, כדי שלא תהיינה שום תקלות ואי דיוקים. זו היתה גם הסיבה שחלק גדול מהאיורים נעשו מחדש על ידי מיכל בועז, ולכן היתה העבודה על הוצאת הספר כה ממושכת."
צוות אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ארגן יום עיון לכבוד ד"ר חנן דימנטמן מהצוות, שציין לאחרונה יום הולדת 90!
יום העיון התקיים ביום חמישי 5 בדצמבר 2024, בקמפוס ספרא, גבעת רם, ירושלים בין השעות 13:00 ל 17:00 וכלל הרצאות בנושאי העניין של חנן: חרקים וסרטנים בבתי גידול אקווטיים, מערת איילון, שמות עבריים לבעלי חיים ולסיום ביקור מודרך באוסף חסרי-החוליות, אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים (קמפוס ספרא, גבעת רם).
ניתן לראות תמונות מיום העיון בדף הפייסבוק של האוספים
מפגש פיזי בחדר התצוגה של אוספי הטבע בשעה 15:00
מה עושים כשצפוף בפנים? מתנשלים!
אוספי הטבע הלאומיים מזמינים אתכם למפגש פיזי בנושא התנשלות בפרוקי-רגליים.
לפרוקי-רגליים יש שלד חיצוני קשיח שמונע מהם לגדול בצורה רציפה. הבעיה נפתרת על ידי השלה של השלד החיצוני בכל פעם שהחיה צריכה לגדול. איך זה קורה? כמה דרכים שונות יש להתנשל? מה אתם יכולים לעשות כדי לעזור למחקר בנושא?
פרופ' אריאל צ'יפמן, אוצר אוספי חסרי-החוליות, יספר על תופעת ההתנשלות בחסרי-חוליות ויספק תשובות לשאלות אלו ונוספות. משך הפעילות: כשעה.
מספר המקומות מוגבל - הירשמו מראש בקישור: https://forms.gle/N77XYVgggWQGCM1L6
מתאים למבוגרים ולילדים מגיל 10 (בליווי מבוגר), עד 20 איש.
להתראות בחמישי באוספים!
* בקרו גם באתר המרשתת שלנו ובדף הפייסבוק של אוספי הטבע הלאומיים.
תהיתם פעם איך נראה יום בחייו של משמר?
ביום שישי הקרוב, ה- 1 בנובמבר 2024, גם הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות יקח חלק בפעילות יום "שאל את המשמר" הבינלאומי (ask a conservator day), ותהיה לכם הזדמנות לשאול את כל השאלות שעולות בראש והקשורות למקצוע השימור. משמרים מתחומים שונים יענו על שאלותיכם לאורך כל היום.
אנחנו באוספי הטבע הלאומיים כבר הכנו המון שאלות למשמרת שלנו, גב' גלי ביינר... (בתצלום: גלי מסבירה על עבודת השימור באוסף הפליאונטולוגי שלנו)
עקבו אחר הדף של "הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות" בפייסבוק או באינסטגרם לפרטים נוספים, והכינו את השאלות שלכם!
באינסטגרם: #askaconservatorday #askaconservatorday2024
קישור לפייסבוק:
(1) יום "שאל את המשמר" הבינלאומי... - הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות | Facebook
המפגש יתקיים ביום שישי, כ"ג בתשרי התשפ"ה, אסרו חג סוכות, 25 באוקטובר 2024, בין השעות 09:00 עד 13:00.
תכנית המפגש נמצאת בדף האירוע (יש ללחוץ כאן ולהוריד את הקובץ המצורף).
המפגש יתקיים בזום וישודר בפייסבוק לייב וב- YouTube. קישור לשידור המפגש יפורסם קרוב יותר למועדו.
מלגות להשתלמות בתר דוקטוראט באוניברסיטה העברית לשנת הלימודים האקדמית תשפ"ו 2025-2026.
הגשה עד ה31 בדצמבר 2024.
המלגות מוענקות ממקורות מימון שונים, בניהם הקרנות ליידי דיוויס, גולדה מאיר, קרנצברג ועוד.
זהות הזוכים נקבעת ע"י הועדה האקדמית בראשות סגן הרקטור למחקר ונציגי הפקולטאות.
מקור המימון הסופי נקבע בועדה זו.
בטרם הגשת מועמדות יש לוודא עמידה בתנאי תקנון הבתר-דוקטורט של האוניברסיטה.
פרטים נוספים באתר המנהל האקדמי - קישור.
לאחרונה התפרסם מאמר המתאר סוג חדש של פשפש מאובן שחי לפני כ-100 מיליון שנה.
המאובן הטמון בגוש ענבר שמקורו ממיאנמאר. הפשפש החדש שונה מאוד מקרובי משפחתו, למשל עיניו גדולות מאוד ותופסות חלק ניכר מראשו, ולכן סביר כי שימשו לזיהוי טורפים.
תכונה בולטת נוספת הינה דפוס צבעוני ומורכב להפליא על גופו. ההשתמרות הטובה של הפיגמנטים מפתיעה, שכן רוב המאובנים, לרבות מאובנים בענבר, נוטים להיות בצבע צהבהב חום אחיד.
תבנית הצבע של הפשפש היוותה השראה לשמו: Miropictopallium coloreadmonens שמשמעותו "גלימה מצוירת להפליא". לפי השערת החוקרים, צבעי החרק הבולטים שימשו בתור אמצעי הרתעה מפני טורפים.
המחקר מדגיש את החשיבות של חקר מאובנים בענבר, כיוון שבניגוד לצורות התאבנות אחרות, חומר זה משמר פרטים קטנים ועדינים ואף רקמות רכות ומאפשר מחקר מעמיק ומורחב על הממצא.
הפשפש החדש תורם להבנה של ההרכב הביולוגי של יער המקור והאינטרקציות בין אורגניזמים בו: יער המקור של הענבר היה קיים בנקודת מפנה בהיסטוריה הנקראת "הרבולוציה היבשתית של הקרטיקון", תקופה זו מאופיינת בעליה במגוון בעלי החיים, כולל חרקים, על פני היבשה, שבפעם הראשונה בהיסטוריה גבר על המגוון שנמצא בים, ובהמשך הוביל להתהוותם של מערכות אקולוגיות מודרניות בהרכבן.
יש הסוברים כי הסיבה לכך היא הופעתם של הצמחים הפורחים והיחס ההדוק שלהם עם חרקים כגון האבקה ובעלי חיים אחרים בתור מקורות מזון. הצמחים הפורחים מהווים כיום את הרוב המוחלט של כיסוי ומגוון הצמחיה על פני היבשה. היער העתיק מייצג שלב מעבר של ממש, ניתן לראות מגוון רחב של צמחים פורחים רחבי עלים אך גם מרכיב גדול של צמחים לא פורחים כגון שרכים, מחטניים וקבוצות ארכאיות אחרות שנכחדו מאז. כלל זה גם תופס לגבי חרקים, עם הופעת הנמלים והדבורים, אך דומיננטיות ניכרת של קבוצות עתיקות כגון ארינמלים.
המחקר נכתב על ידי דולב פבריקנט, בוגר האוניברסיטה העברית וד"ר טטיאנה (טניה) נובוסלסקה, מנהלת אוסף הפִּשְׁפְּשִׁים במוזיאון הטבע שטיינהרדט. העבודה התחילה בתור עבודת הגשה סופית לקורס סיסטמטיקה וטקסונומיה במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, המועבר על ידי פרופ' אריאל צ'יפמן וד"ר אפרת גביש- רגב, רכזת אוספי הטבע הלאומיים.
ידיעה על אודות המחקר והמאמר שהתפרסם בספרות המדעית הופיעה לאחרונה באתר האינטרנט של "ישראל היום": https://www.israelhayom.co.il/animals/article/15646241
המאמר המדעי על אודות המחקר ראה אור בחודש מרץ השנה בכתב העת Israel Journal of Entomolgy:
https://ij-entomology.online/.../ije/article/view/206/206
