אוספי הטבע הלאומיים

בשנים האחרונות, הודות לשימוש בכלים גנומיים נמצא כי כיבוש היבשה על ידי עכבישנים מורכב יותר מהפרדיגמה המקובלת של כיבוש יחיד של היבשה על ידי עכבישנים, והתרחש ככל הנראה מספר פעמים במהלך האבולוציה של קבוצה חשובה זו. ממצאים כמו הכפלה מלאה של גנום של עכבישים, עקרבישים, עקרבים וזוט-עקרבים, ופרסום של פילוגנזה מולקולרית לכל סדרות העכבישנים המוכרות, מאפשרים להבין טוב יותר את האבולוציה של ארס ומשי במחלקה עשירה במינים זו.

למעבר למחקר - לחץ כאן

במחקר, בהובלתם של מאיר פינקל (עבודת השדה) ואפרת גביש-רגב (עבודת המעבדה), שותפים חוקרות וחוקרים ממעבדת העכבישנים של אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית, וחוקר מהאוניברסיטה לרפואה וטרינרית של בודפשט, הונגריה. בארץ התפרסמו כבר לפני כשלושים שנה עבודות שנעשו בכרמל, בעיקר בנחל אורן, שמצאו הבדלים משמעותיים בין המִפנים של ערוצי נחלים, ופרופ' אביתר (אייבי) נבו (אוניברסיטת חיפה) הטביע אז את המושג "קניון האבולוציה" - משום שניתן לנתח ולפענח תהליכים אבולוציוניים של היווצרות הבדלים מקומיים דרמטיים בצומח ובחי בהשפעת ההבדלים המקומיים בקרינת השמש וכנגזרת בלחות הקרקע, בין שני צידי הנחל. המִפנה הצפוני (כלומר, המדרון הדרומי, שפניו לכיוון צפון) נהנה מתנאים פחות יובשניים בזכות עוצמה פחותה של קרינת שמש וטמפרטורה ממוצעת מתונה יותר, בהשוואה למִפנה הדרומי (המדרון הצפוני, שפניו לכיוון דרום) שהוא צחיח יותר בשל קרינת שמש עזה יותר וטמפרטורה ממוצעת גבוהה יותר. אתר המחקר של נחל כזיב תחתון מכונה "קניון אבולוציה 2", ונעשו בו מחקרים לפני 20 שנה, והוא מדגים מגמות דומות למה שידוע מנחל אורן.

המחקר מדווח על הממצאים של עבודת שדה בת שנתיים (2021-2019), במהלכה בוצעו לכידות רצופות במשך 24 חודשים, באמצעות מלכודות נפילה, במאמץ דיגום דומה בין המִפנה הדרומי הצחיח למחצה ומאופיין בצומח של בתה ושיחייה לבין המִפנה הצפוני המאופיין ביער דרום ים-תיכוני בו גובה העצים הוא 10-7 מטרים (עם קרקעית יער כמעט ללא צמחיה). הם ניתחו את הממצאים שנאספו מ-70 מלכודות שנפרסו בשני המִפנים ובעמק הצר שביניהם, אשר כללו כ- 1,750 עכבישנים שנלכדו, וזיהו בתוך הללו 111 טקסונים שונים - 98 עכבישנים שונים שזוהו ברמת המין, 2 מיני עכבישנים חדשים למדע שתוארו על ידיהם, ו-11 עכבישנים שונים שלא זוהו עדיין לרמת המין.

המינים החדשים שתוארו הם קפצן שקיבל את שם המין הספציפי מהמילה נחל:

Habrocestum nahalit Szűts & Gavish-Regev, 2024

Etymology. The specific epithet is a noun in apposition (nahal means stream (wadi) in Hebrew).

ונמלן מהסוג לכסנה שקיבל שם מלא תקווה לשלום באזורנו:

Lachesana salam Hammouri, Ganem & Gavish-Regev, 2024

Etymology. The words “salam” in Arabic and “shalom” in Hebrew mean peace. The species epithet “salam” is intended to describe the authors’ hopes for peace in the region.

זוהו הבדלים משמעותיים לא רק בין מִפנים, אלא גם בהעדפה של מינים שונים מאותו סוג, בתי גידול שונים באתר המחקר (תחת עצים, שיחים או שטח פתוח). מדובר במידע אקולוגי חדש ביחס למוכר מאיסופים ספוראדיים יחסית שנעשו בעבר בגליל. החוקרים סבורים שההבדלים בהרכב חברות העכבישנים בין המִפנים נובעים מן ההבדלים במשטר האקלימי ובעיקר קרינת השמש, וכמובן ההבדלים בחברות הצומח המוכתבות על ידי תנאי האקלים ומשפיעים אף הם על חברות העכבישנים. כמו כן, הם מדגישים את החשיבות של דיגום לאורך כל השנה, בכל עונות השנה, על מנת להבין לעומק ולרוחב את הרכב חברות העכבישנים ואת אורחות חייהם. המחקר תורם רבות להבנה של תהליכים אשר משפיעים על תפוצה מרחבית ומגוון מינים של עכבישנים. מחקר של השפעת תנאי מיקרו-אקלים על חברות עכבישנים באתר טבעי ללא השפעת אדם, הוא רפרנס חיוני להבנת השפעות פעולות האדם על הרכב ומגוון מינים.

קישור לאתר של כתב העת ולמאמר: https://www.mdpi.com/1424-2818/16/9/540

ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Scientific Reports מבית Nature, עשויים להשפיע משמעותית על אופן גידול הדגים בחקלאות מים ועל המאבק במחלות מדבקות בבעלי חיים בכלל. פרופ' דוד הוא אוצר אוסף הדגים הלאומי, באוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית.

קישור לכתבה באתר YNET על המחקר - לחץ כאן

קישור למאמר המדעי בכתב העת Scientific Reports - לחץ כאן

קישור לכתבה באתר הג'רוזלם פוסט - לחץ כאן

קישור לכתבה באתר PHYS-ORG - לחץ כאן

במחקר, שהובילו חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה, נחשפה אינטראקציה מיוחדת בין עקרב-נמלים הירדן, החי בקיני נמלת הקציר השחורה, יחד עם מין של זוט-עקרבים.

עקרב-נמלים הירדן (Birulatus israelensis) הוא עקרב החי בצוותאות (סימביוזה) עם נמלת הקציר השחורה (Messor ebeninus), וניתן לראותו מתהלך על שבילי הנמלים, בין הנמלים עצמן. לאחרונה, כחלק ממחקר שדה, הבחינו ד"ר אפרת גביש-רגב וד"ר שרון ורבורג מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, ויורם צביק, מהמחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, במין של זוט-עקרבים (סדרה של בעלי-חיים קטנטנים ממחלקת העכבישנים הנראים כעקרבים קטנים, עם צבתות אך ללא עוקץ), נישאים על הצד הגבי של עקרב-נמלים הירדן בעת פעילותו על שבילי הנמלים.

לקריאה נוספת:

* כתבה ב https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkkuf4rkt

* פוסט בפייסבוק האוספים