מחקר חדש מספק תובנות מפורטות לגבי התפתחות עוברית והיווצרות העיניים של העכביש המשפכן חובב המערות (Tegenaria pagana). המחקר הוא חלק מהדוקטורט של יבגניה פרופיסטובה מהמעבדה של ד"ר אפרת גביש-רגב (בהנחייה משותפת עם פרופ' אריאל צ'יפמן), באוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשיתוף פרופ' פרשנט שרמה מאוניברסיטת מדיסון-ויסקונסים, ארה"ב.
במחקר זה החוקרים בחנו את המנגנונים הגנטיים המעורבים ביצירת עיניים בעכביש משפכן חובב מערות.
לעכבישים תפקיד חשוב במערכות אקולוגיות של מערות כטורפים, אך מעט ידוע על ההתפתחות העוברית של מיני עכבישי מערות רבים. בעלי חיים השוכנים במערות מפגינים לעתים קרובות הסתגלות ייחודית לחיים בחושך מוחלט, בין היתר של עיניהם, שינויים בפיגמנטציה וביכולת החישה. תיאור מפורט של שלבי ההתפתחות העוברית ושל היווצרות העיניים במשפכן חובב המערות טגנריה פגאנה (Tegenaria pagana) הוצגו לראשונה במחקר שפורסם בכתב העת EvoDevo. את המחקר הובילו ד"ר אפרת גביש-רגב והדוקטורנטית יבגניה פרופיסטובה מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקר נחשפו הגנים הבאים לידי ביטוי בשלבי התפתחות שונים של היווצרות העין – במיקוד מיוחד על רשת הגנים הקרויה Retinal Determination Network (RDN).
במערות בישראל ישנם מעל עשרה מינים שונים מהסוג משפכן חובב מערות (Tegenaria), אליו משתייך העכביש הנפוץ חובב המערות טגנריה פגאנה. חלקם עיוורים לחלוטין, בעוד מינים אחרים בעלי רמות שונות של ניוון עיניים וגם כאלו עם עיניים לא מנוונות. החוקרים השתמשו במיני המערות מסוג זה על מנת להבין אילו שינויים גנטיים והתפתחותיים גורמים לניוון העין. מדובר בהזדמנות ייחודית לבחון כיצד ומתי משנים הגנים הקשורים לראייה את ביטוים ומובילים לניוון איבר הראייה.
התובנות שעולות מהמחקר משמשות נקודת ייחוס לחקר תהליכי איבוד עיניים במיני משפכני מערות נוספים, החיים גם הם במערות ברחבי ישראל ולהן רמת ניוון או איבוד מלא של העיניים. הבנת רשת הגנים הפועלת במין הספציפי בו התמקד צוות המחקר, תסייע להבהיר אילו גנים אינם מבוטאים במינים מנווני העיניים. "מחקר זה מספק התייחסות חיונית להבנת האופן שבו גורמים התפתחותיים וגנטיים משפיעים על יצירת עיניים בעכבישים. גילינו מספר גנים שהביטוי שלהם משפיע על התפתחות העיניים בסוג בו קיימים מינים עם עיניים רגילות, עיניים מנוונות וכאלה שנחשבים עיוורים לחלוטין", אומרת ד"ר גביש-רגב. “המחקר מניח תשתית שבאמצעותה ניתן יהיה לחקור כיצד ביטוי של גנים מסוימים באותה רשת מובילים להתנוונות העין בסביבות תת-קרקעיות".
בצילום: משפכן מערות (צילם: שלמי אהרן)
מאמר שעלה בעניין המחקר הנ"ל באתר YNET:
https://www.ynet.co.il/environment.../article/rkbdhmu2je
המאמר המדעי בכתב העת המדעי EvoDevo: