באמצע חודש מאי, התפרסם מאמר דעה בנושא שמירת טבע והמאבק לשמירת מערת איילון, עליו חתומים החוקרים שהובילו את המאבק מבוסס המדע והמידע להצלת המערה מפיתוח הרסני. להלן התמצית של המאמר ומסקנותיו לעתיד:
אבדן המגוון הביולוגי הוא נושא שמעסיק מדענים ופעילים בתחום שמירת הטבע, כמו גם את הציבור הרחב ומקבלי החלטות בגופים רשמיים. מאבקים רבים בתחום מסתיימים ללא הצלחה, ולכן חשוב לפרסם מאבקי שמירת טבע מוצלחים. מערת איילון במחצבת נשר-רמלה בישראל היא מערכת תת-קרקעית ייחודית המהווה בית לבעלי חיים אנדמיים המצויים רק בה. מאז גילוי המערה ב 2006, המערכת האקולוגית הזו מאוימת על ידי מינים פולשים ושינויים בתנאי הסביבה. איום נוסף ובעל פוטנציאל הרס מוחלט ובלתי הפיך עלה על הפרק במאי 2021, כאשר פורסמה תכנית לאגום מי-נגר עילי במחצבת נשר-רמלה בסמוך למערת איילון כאמצעי להתמודדות עם הצפות במורד נחל איילון. צוות חוקרים ישראליים הוביל מאבק ציבורי להצלת המערה, שכלל שיתוף פעולה בין חוקרים מקומיים וזרים, הציבור הרחב, ומגוון ארגונים סביבתיים וגופים ממלכתיים. המאבק התמקד בהגשת התנגדויות פורמאליות לתכנית לצד פרסום וגיוס הציבור באמצעות התקשורת ורשתות חברתיות. המאבק צלח והוועדה לתשתיות לאומיות (ות“ל) החליטה לבטל את תכנית האיגום ולמצוא חלופה לטיפול במי -הנגר. לאור הצלחה זו, אנו דנים בחשיבות פעילויות מסוג זה והרלוונטיות עבור פעילי שמירת טבע בארץ ובעולם. הצלחת המהלך המתואר מעודדת ומפיחה תקווה להצלחה בתכניות שמירת טבע ארוכות-טווח.
אבל, המאבק לא נגמר, ועלינו להיות קשובים כל הזמן!
נקודות חשובות העולות מהמאמר להצלחת מאבקי שמירת טבע:
- שיתוף פעולה בין מדענים, הציבור, התקשורת ומקבלי החלטות נדרש לעיתים על מנת להצליח במאבקי שמירת טבע.
- ידע מדעי מוצק צריך לעמוד בבסיס מאבקים בשמירת טבע, וחשיבות וייחודיות מטרת השימור (בית הגידול והמינים) צריכה להיות מועברת לציבור ולמקבלי ההחלטות
- היכרות מעמיקה עם החקיקה והמנגנונים הבירוקרטיים חיונית להצלחת מאבקי שמירת טבע.