צמחים

2

צוותפרויקטים מחקר תתי אוספים השותפים שלנו

העשבייה של האוניברסיטה העברית נוסדה כאוסף פרטי על ידי אלכסנדר איג ואליעזר פקטרובסקי בראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת. עם כינונה של המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית, העשבייה נמכרה לאוניברסיטה והפכה לאוסף אוניברסיטאי. בשנות ה-30-40 נערכו סיורי איסוף רחבי היקף לארצות השכנות – מצרים, עבר הירדן, סוריה, לבנון,  ועיראק – במהלכם נאספו צמחים רבים שהפכו את האוסף לאחד האוספים הגדולים בעולם של צמחיית המזרח הקרוב. 

במרוצת השנים, נוספו לעשביה אוספים נוספים: עשביית אהרון אהרונסון, אוניברסיטת תל אביב, המכון הביולוגי בחיפה, אוסף הפרזיטים ממרכז מחקר הצומח בנווה-יער, עשביית בית אוסישקין, עשביית אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן אוסף יוהנסן לצמחי שוודיה.

כיום עשביית האוניברסיטה העברית היא האוסף המדעי המרכזי והגדול ביותר של צמחים בישראל ומרכז מידע חשוב לצמחיית הארצות השכנות. בעשבייה יש כיום כמיליון וחצי  פריטים של צמחים עילאיים, טחבים, אצות (בעיקר ימיות), ופטריות (רובן טפיליות). ביניהם כ-3,500 גליונות אב-טיפוס. 
בנוסף לחומר הביולוגי, אוסף העשבייה כולל גם ארכיון היסטורי, ספריה בוטנית עשירה, מפות היסטוריות ואף אמנות בוטנית.

פרטי קשר

בנושאים כלליים ניתן ליצור קשר במייל

 

בנושאי ביקור, בקשות לדיגום, הפקדה והשאלת פריטים ניתן למצוא מידע בעמוד טפסים ונהלים

העשבייה בטוויטר

הפרוייקטים שלנו

טיפול ושימור הצמחים

הטיפול בגליונות העשבייה מורכב משני שלבים – שלב ההכנה ושלב בניית הגליון. בשלב ההכנה,  הצמח מגיע מן השדה, עובר ייבוש וספיחת הלחות בין דפי עיתון ובהמשך כבישה תחת מכבש ייעודי תוך סידור איברי הצמח בצורה מיטבית. לאחר מכן הצמח נכנס להקפאה עמוקה למשך שבועיים בכדי להדביר מזיקים פוטנציאליים לפני הכנסת הצמחים לעשבייה עצמה. לאחר ההכנה, מסדרים את הצמח על גליון, מגדירים אותו, מדביקים אותו על בריסטול קשיח, מכינים פתק מפורט שבו מצוינים שם המין והסוג, שם האוסף, תאריך ומיקום האיסוף המדויק ככל האפשר. את הצמח עוטפים ב"פיג'מה" השומרת על הגליון ומעבירים לתיקייה מתאימה של גליונות מאותו המין, לפי חלוקה גיאוגרפית מתאימה. התיקיות מקוטלגות בארונות העשבייה לפי סדר אלפביתי של המשפחות, הסוגים והמינים.

גליונות העשבייה שבארונות עוברים טיפול תקופתי נגד מזיקים בשיטות שונות כגון סבבי הקפאה או ערפול מקומי נגד חרקים. גליון שטופל כראוי, נשמר לאורך שנים ארוכות ומשמש את הדורות הבאים לצרכי מחקר.

אצות2


דיגיטציה1

דיגיטציה ותיעוד

בשנים האחרונות העשבייה חידשה את עבודת הדיגיטציה באוסף. העבודה כוללת טיפול בגליונות, צילום והטמעת המידע מהגליונות לקטלוג הממוחשב. תהליך העבודה מורכב וכולל הערכה של מצב השימור של הגליונות, פעולות שימור שונות, פיתוק מחודש ותרגום. יש לציין, כי כל הרישומים הקודמים על הגליונות נשמרים בקפידה.

 

תתי אוספים

 

צמחי בר וסקולריים

plants

אוסף הצמחים הוסקולריים הוא האוסף המרכזי והגדול ביותר בעשבייה. האוסף הראשי של צמחים וסקולריים מאגן הים התיכון והמזרח התיכון כולל כמיליון גיליונות צמחים וסקולריים של ישראל וירדן, חרמון, סיני, מצרים, איראן, עירק, הקווקז, חצי האי ערב, צפון אפריקה, ארצות הים התיכון. בנוסף, גיליונות מאזורים משאר העולם מסודרים בארונות נפרדים. באוסף ניתן למצוא גיליונות עדות (vouchers) שהיו בסיס למחקרים, לאיור מדעי של הפלורה פלשתינה, לאיסופי זרעים עבור בנק הגנים ועוד.  

 

טחבים

 

טחבים1

אוסף הטחבים נאסף על ידי פליקס בילבסקי (1979-1902), שעסק באיסוף וחקר טחבי ארץ ישראל ותרם את אוסף הטחבים החשוב שלו לעשבייה. קלרה חן (1998-1924) ואילנה הרנשטדט המשיכו לאסוף ולחקור את מיני הטחבים בישראל, ובשנת 2004 עבודתם התכנסה לספר "The Bryophyte Flora of Israel and Adjacent Regions". הספר שנכתב יחד עם החוקרות הלן בישלר וסוזן ז'ֹווֶה-אסט מצרפת, מתאר קרוב ל-261 מיני טחבים הגדלים בישראל.

 

אצות

אצות1

מרבית האצות באוסף נאספו על ידי פרופ' טשרנה רייס בין השנים 1930-1960.

במשך השנים התווספו אוספים נוספים ביניהם האוסף של ד"ר ברברו לונדברג.

פטריות וחזזיות

פרופ' טשרנה רייס

אוסף הפטריות הוקם על ידי פרופ' טשרנה רייס (1965-1890) ויש בו דוגמאות של פטריות פיטופתוגניות (בעיקר) מישראל ומהעולם שנאספו במחצית הראשונה של המאה העשרים. פרופ' רייס הצטרפה לסגל האוניברסיטה בשנת 1934 ועסקה בעיקר בחקר פטריות הפוגעות בגידולי צמחים ובאצות ים. בשנת 1951 פרסמה יחד עם ישראל רייכרט ובצירוף איוריה של רות קופל את הספר "כמהין ופטריות".

קיטלוג אוסף הפטריות החל באוקטובר 2016 וכיום מקוטלגים בו למעלה מ-13,000 גליונות. בין סוגי הפטריות הנפוצים באוסף אפשר למצוא  Puccinia, Septoria, Uromyces, Cercospora, Dothidella, Bremia, Ascidium, Ascochyta.

אוסף החזזיות כולל כמה מאות פרטים ממקורות שונים החל מתחילת המאה שעברה, בין השאר איסופים מאירופה, ישראל וממדינות שכנות באזור הים התיכון.

1

אוסף אהרנסון

גיליון העשבייה של חיטת הבר שאסף אהרן אהרונסון בשנת 1906

בתמונה: גליון העשבייה של חיטת הבר שאסף אהרן אהרנסון בשנת 1906.

אהרן אהרנסון (1876–1919) היה אגרונום, מדען ופוליטיקאי ציוני ממקימי מחתרת ניל"י ומגלה "אֵם החיטה". אהרנסון ערך מסעות בארץ ישראל ובארצות השכנות ואסף צמחים, מאובנים ומינרלים. אוסף אהרנסון מכיל כ-10,000 גליונות עשבייה שמוינו על ידי הלל אופנהיימר ומיכאל אבן ארי בשנים לאחר שנהרג בהתרסקות מטוס ב-1919. באוסף קיים האיסוף המקורי של חיטת הבר שמצא  אהרנסון ב-1906 בראש פינה, וכן מינים נוספים שנמצאו לראשונה על ידיו כמו חומעת האווירון, מין אנדמי בסכנת הכחדה, או שום פיינברג שנמצא לראשונה בחרמון. באוסף אהרנסון גם כמה אוספים שרכש בכספו ובהם אוסף פטריות מכל העולם של ויליאם אשברוק קלרמן, מומחה לפטריות מאוניברסיטת אוהיו.

אוסף אהרנסון נשמר בעשבייה בנפרד ויש לו חשיבות בוטנית כמו גם היסטורית. הוא נתרם לעשבייה על ידי רבקה אהרנסון בשנת 1984. את האוסף משלימים חומרים ארכיונים שנמצאים קצתם בארכיון העשבייה ורובם בבית אהרנסון בזכרון יעקב וכן שני כרכים מיומניו של אהרנסון "צמח עבר הירדן" וצמח מערב הירדן".

אוסף יוהנסון
אוסף צמחים מסקנדינביה שנתרם ב-1987 על ידי הכומר השוודי ד"ר נילס יוהנסון (Nils Johansson). ד"ר יוהנסון (1986-1900) היה תיאולוג ואיש חינוך שוודי, אב הקתדרלה של לינקופינג (Linköping), הנמצאת כ-200 ק"מ דרומית לשטוקהולם. בנוסף לכתיבת ספרי תיאולוגיה הוא התעניין בבוטניקה. אוסף הצמחים שלו מונה כ-16,000 גליונות צמחים שבהם גם מינים שנכחדו בינתיים. יוהנסון תרם את האוסף שלו לאוניברסיטה העברית כהבעת תודה על היחס שלו זכה כאשר ביקר בארץ ישראל עם רעייתו בשנת 1958.
אוסף זייצ'ק

Zaitschek

דוד זייצ'ק (1990-1904) נולד בברנו, צ'כיה, ושם עשה דוקטורט במדעי החקלאות. הוא עלה ארצה ב-1934 והתקבל למחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית. ב-1955 היה בין מקימי בית הספר לרוקחות ושימש כמנהל בית הספר לכימיה של חומרי טבע ופרמקוגנוזיה, עד פרישתו בשנת 1972.
במסגרת עבודתו המדעית עסק זייצ'ק בחקר צמחי מרפא, ייסד את המחקר האתנו-בוטני בארץ, ואת חקר הפולקלור של צמחי מרפא. במסגרת מחקריו יצר אוסף גדול של צמחי מרפא וכרטסת מידע אתנו-בוטני השמורים כיום באוסף הצמחים.

1

ארכיון אוסף הצמחים

1

 

ארכיון אוסף הצמחים כולל:

  • ארכיונים  אישיים-מחקריים: בין היתר של אוטו ורבורג, אלכסנדר איג, נעמי פיינברון-דותן, מיכאל זהרי, דוד זיצ'ק, הלל אופנהיימר, קלרה חן.
  • תיעוד היסטורי של העשבייה והמחלקה לבוטניקה: פנקסים (יומני סיור, רישום השאלת גליונות עשבייה, שמות מקומות עבריים-ערביים ועוד), ישיבות מחלקה, דו"חות, חומרי הוראה, חומרי מחקר. אוסף תצלומים ושקופיות: חומרים של אוטו ורבורג ממסעו במזרח אסיה (סוף המאה ה-19), תצלומים של סיורי המחלקה לבוטניקה בארץ ובארצות השכנות (שנות ה-20 עד שנות ה-50)
  • הפלורה פלשתינה: תיעוד תהליך העבודה על ה"פלורה פלשתינה" (1986-1966). רשימות מינים, הגהות, ואיורים בוטניים (טיוטות וגירסאות סופיות).
  • עזבון אלכסנדר ואיטה איג: חומרים שהיו ברשות משפחת איג ונתרמו על ידה. בעזבון יומני סיור רבים מארץ ישראל, סוריה, לבנון, עירק, תורכיה, וטוניס (שנות ה-30-20 של המאה העשרים), חומרי מחקר, מכתבים, תצלומים וחומר ביוגרפי שנאסף על ידי איטה אלמנתו של פרופ' אלכסנדר איג.

    ניתן לצפות בחומרים סרוקים מתוך הארכיון.

השותפים שלנו

 

הר הצופים

גן הבוטניlogo_bo_small.png