אהרן אהרנסון (1876 – 1919) היה אגרונום, מדען ופוליטיקאי ציוני ממקימי וראש מחתרת ניל"י ומגלה "אֵם החיטה". בשנים 1900 - 1915 אהרנסון ערך מסעות בישראל, ארצות הלבנט ובמדינות נוספות, שם אסף מאות צמחים, מאובנים ומינרלים. אוסף אהרנסון מכיל כ-30,000 צמחים, מתוכם כ-10,000 גיליונות צמחים שאסף במסעותיו אותם מיין וסידר הלל אופנהיימר.
קרא עוד
האוסף כולל את חיטת הבר שנמצאה לראשונה על ידי אהרונסון בשנת 1906 בראש פינה. באוסף ניתן למצוא מינים נוספים שנמצאו לראשונה על ידי אהרנסון כמו חומעת האווירון שנמצא לראשונה על ידי אהרונסון באזור בנימינה, מין אנדמי (ייחודי) של ארץ ישראל הנמצא בסכנת הכחדה. זהו אחד המינים הנדירים ביותר בארץ. הוא תואר תאור מדעי על ידי אבן-ארי בימים בהם עבד בבית אהרנסון ונקרא (עוד על ידי אהרנסון) על שמו של הפטרון – הברון רוטשילד – Rumex rothschildianus . שום פיינברג נמצא לראשונה בחרמון על ידי אהרנסון, שתאר אותו תאור מדעי וקרא לו על שם רעו שנהרג. צבעוני ההרים זן שרוני, "צבעוני השרון" תואר לראשונה על ידי אהרנסון והוא צמח יפה להפליא ("חבצלת השרון"). לצמח זה אין כיום מעמד של מין נפרד, אלא הוא זן גיאוגרפי.
אהרונסוניית פקטורי נמצאה לראשונה בארץ בשנות השלושים של המאה העשרים, לאחר מותו של אהרונסון. צמח זה תואר על ידי אלכסנדר איג שקרא לו על שמם של שניים מחלוצי הבוטניקה "העברית" אשר מתו בטרם עת, אהרנסון ואליעזר פקטורובסקי.
גיליון העשבייה של חיטת הבר שאסף אהרן אהרונסון בשנת 1906
דוד זייצ'ק (1904-1990) נולד בברנו, צ'כיה. עשה דוקטורט במדעי החקלאות בארץ מולדתו, במטרה ליישם את לימודיו לאחר העליה לארץ ישראל. לאחר תום לימודיו עבד במחלקות לבוטניקה ובקטריולוגיה חקלאית באוניברסיטה, ובמחלקה לגידול והשבחת צמחים. שירת בצבא הצ'כוסלובקי בין השנים 1931-1933. בשנת 1934 התחתן עם עליזה לבית בלונסקי והשניים עלו לארץ באותה שנה. לאחר עלייתו עבד דר' זייצ'ק במשך שנה בתחנה לניסיונות חקלאיים ברחובות, וב-1936 עבר לעבוד במחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנותיו הראשונות באוניברסיטה עבד במחלקה לבוטניקה, לימד וניהל את מעבדות המחקר. הוא היה מרצה אהוב ומוערך. ב-1955 השתתף בהקמת ביה"ס לרוקחות, בו עבד כמנהל ביה"ס לכימיה של חומרי טבע ופרמקוגנוזיה, עד פרישתו בשנת 1972.
קרא עוד
במסגרת עבודתו המדעית עסק דר' זייצ'ק בבוטניקה של צמחי תרבות ובחקר צמחי מרפא. הוא ייסד את המחקר האתנו-בוטני בארץ, ואת חקר הפולקלור של צמחי המרפא. במסגרת מחקריו ראיין אנשים רבים, הן ילידי הארץ והן עולים חדשים, ויצר אוסף גדול מאוד של צמחי מרפא וכרטסת מידע אתנו-בוטני. אוסף זה שמור כיום בעשביה הלאומית של האוניברסיטה העברית. תחום חקר נוסף בו עסק דר' זייצ'ק היה ארכיאובוטניקה. הוא חקר וזיהה צמחים מתוך חפירות ארכיאולוגיות. במסגרת זו השתתף בחפירות ארכיאולוגיות, כולל המשלחות הראשונות למערות של מדבר יהודה.בשנות המאבק היה דוד זייצ'ק פעיל בהגנה בה היה ממונה על התצפיתנים. הוא פתח שיטות תצפית שלא היו נהוגות עד אז, כולל שימוש בטלסקופ שנתרם לאוניברסיטה העברית על ידי אסטרונום חובב מארה"ב לתצפיות למרחק רב. עבודה התנדבותית הייתה חלק בלתי נפרד מפעילותו הענפה של דר' זייצ'ק. שנתיים לאחר עלייתו ארצה, ב-1936, הוא הקים את "אגודת אייג" להפצת ידיעות הטבע. מטרת האגודה היה להגדיל את ידע הטבע בציבור הרחב ולייסד אוספי טבע ומעבדות העומדים לרשותם של תלמידים וסטודנטים מחוץ לאוניברסיטה. לצורך זה הוא גייס לפעילות באגודה חוקרים רבים מתחומי חקר מגוונים, שהרצו לקהל הרחב. בנוסף על עבודתו המדעית היה דר' זייצ'ק אסטרונום חובב ברמה מקצועית. ב-1951 ייסד את "אגודת אסטרונומים חובבים בישראל" – האגודה לאסטרונומיה, אותה ניהל כ-30 שנה. בשנת 1952 הקימה האגודה בכספיה את הפלנטריום הראשון והפעילה את הטלסקופ הראשון בארץ, אותו טלסקופ ששימש במלחמת העצמאות לתצפיות על עברו הירדני של הגבול. הפלנטריום היה ממוקם בצריפים של מדעי הטבע של האוניברסיטה בטלביה. במקום התקיימו הרצאות ותצפיות פתוחים לקהל הרחב.
מ-1955 ערך דר' זייצ'ק את עלון האגודה לאסטרונומיה "הכוכבים בחדשם". ב-1956 זכתה האגודה לתרומה גדולה ממשפחת וויליאמס שאפשרה לו להקים את פלנטריום וויליאמס בקמפוס גבעת-רם של האוניברסיטה העברית. הפלנטריום שהיה יחיד בארץ פעל עד ראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, והיה המרכז הראשון בארץ ללימוד אסטרונומיה. במסגרת פעילותו באגודה לאסטרונומיה פרסם דר' זייצ'ק מאמרים רבים וגם שידר פינה שבועית ברדיו.
האוסף האתנו-בוטני של דר' זייצ'ק שמור באוסף הצמחים הלאומי של האוניברסיטה העברית, גבעת רם. הכרטיסיות השייכות לאוסף קוטלגו וניתן להוריד את המידע בקישור: אוסף זייצ'ק[1][NM2]1 ו- 2
אוסף הפטריות הוקם על ידי פרופ' צ'רנה רייס (1890-1965) ומכיל דוגמאות של פטריות פיטופתוגניות (בעיקר) מישראל ומהעולם שנאספו במחצית הראשונה של המאה העשרים.
קרא עוד
פרופ' רייס הצטרפה לסגל האוניברסיטה בשנת 1934 ועסקה בעיקר בחקר פטריות הפוגעות בגידולי צמחים ובאצות ים. בשנת 1951 פרסמה יחד עם ישראל רייכרט עם איוריה של רות קופל את הספר "כמהין ופטריות".
פרופ' טשרנה רייס
קיטלוג האוסף החל באוקטובר 2016 וכיום מקוטלגים למעלה מ-13,000 גיליונות באוסף. בין סוגי הפטריות הנפוצים באוסף ניתן למצוא את Puccinia, Septoria, Uromyces, Cercospora, Dothidella, Bremia, Ascidium, Ascochyta.
