חשיבותם של אוספים גיאולוגים למחקר כדור הארץ

בכתב העת  המדעי Nature פורסם מאמר המדבר על חשיבותם של אוספים גיאולוגים למחקר כדור הארץ. מוסבר בו שבמחקר הגיאולוגי והגיאוכימי חוקרים עושים שימוש בסלעים, בכל מיני שיטות, כדי להסיק מסקנות ולספר את הסיפור של ההיסטוריה של התפתחות כדור הארץ והחיים בו. פרסומים רבים מבוססים על שימוש בסלעים שונים, בשיטות שונות וממקומות שונים. אך פעמים רבות דוגמאות הסלעים עליהן מבוססים המחקרים אינן נשמרות ואינן נגישות לקהילה המדעית. בכך, המסקנות שעולות ממחקרים אלו מבוססות על דוגמאות מעבודותיהן של קבוצה אחת שעבדה בשיטות המסויימות שלה, אך הדוגמאות לא ניתנות לשימוש קבוצות אחרות בשיטות דומות או אחרות. המאמר קורא למדענים, לג'ורנלים, למוזיאונים ולגורמי המימון להשקיע יותר באוספים גיאולוגים, ולבסס נהלים לגבי שימור ואוצרות של דוגמאות גיאולוגיות בצורה מסודרת, אחידה וגלובלית כך שקבוצות שונות יוכלו לעבוד על אותן הדוגמאות או להשוות את תוצאותיהן לאותם הסטנדרטים.   אצלנו באוספי הטבע הלאומיים, האוסף הגיאולוגי והמינרלוגי במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, פעיל מאז הקמתו של המכון למדעי כדור הארץ, בשנת 1934. האוסף כולל היום מעל 6,500 דוגמאות של מינרלים מרחבי העולם ויותר מ- 13,000 דוגמאות סלע מישראל וארצות מגוונות אחרות בעולם ואפילו דוגמאות נדירות של מטאוריטיים שמקורם בחלל החיצון. דוגמאות מהאוסף הגיאולוגי והמינרלוגי משמשות כסטנדרטים לעבודות גיאוכימיות במכון הגיאולוגי וברשות העתיקות. האוסף מכיל סלעים אקזוטיים ונדירים מתצורת "חתרורים". תצורה זו שהינה ייחודית לאזורים נקודתיים בלבד בישראל וירדן, בנויה מסלעים קרטיקוניים אשר עברו מטמורפיזם בטמפרטורה גבוהה בעקבות התחמצנות ושריפה של המרכיב האורגני הגבוה בהם. תהליך זה יצר מגוון של צבעים בסלעים אלו, ביניהם אדום סגול וירוק הבולטים לעין במיוחד בצידי הדרך היורדת מירושלים לים המלח. מספר מבנים בירושלים מקושטים בסלעים מתצורה זו וביניהם אולם הנשפים הססגוני של מלון המלך דויד. אוסף ה"חתרורים" ובמיוחד המינרלים הייחודיים כדוגמת "בנתוריט" מבוקשים על ידי מדענים ואספנים מרחבי העולם. המינרל "בנתוריט" הוא מינרל סולפטי נדיר מאוד שעד היום נתגלה בישראל בלבד. המינרל נתגלה לראשונה בקילומטר ה-82 בכביש מעלה אדומים- ים המלח, אך מאז המקום נהרס לחלוטין. לשמחתם של החוקרים, דוגמאות מהמקום נלקחו ונשמרו באוסף הגיאולוגי והמינרלוגי, בתצוגת האוסף באולם על שם בן-תור. היום ניתן למצוא את המינרל באתרו במקום אחד בעולם: במחשוף "האזור המגוון" (תצורת חתרורים), מזרחית לערד, במחצבות שיש קלציט –ספוריט ("שיש ערד") הפזורות באזור. דוגמאות ייחודיות מתצורת חתרורים מוצגות בגלריה של המכון למדעי כדור הארץ, באגף המוקדש לגיאולוגיה והסטרטיגרפיה של סביבת ירושלים. מדענים מכל העולם מתעניינים בדוגמאות אלו ומשתמשים בהן לצרכי מחקר....

המשך קריאה

המינרל האקזוטי והנדיר בנתוריט 

את המינרל הנדיר ניתן למצוא בתצוגת האוסף המינרלוגי והגיאולוגי במכון למדעי כדור הארץ. לפרטים נוספים  

המשך קריאה