ספר חדש מציג- סיור במוזיאון צמחים

הספר היפיפה "מוזיאון הצמחים", של הגנים הבוטנים המלכותיים בקיו, אנגליה, הוא כרך מתוך סידרה שמנגישה אוספי מדע לילדים. הגר לשנר, מנהלת אוסף הצמחים, ערכה מדעית את התרגום לעברית. הספר הוא כמו סיור במוזיאון, בו ניתן לראות צמחים שיש בהם עניין ולא ניתן לראותם ביום יום, כמו הפרח הגדול בעולם או שיחזור של צמחים מעידנים קדומים, שנותרו מהם מאובנים. בספר מוצגים צמחים מאצות ועד עצים, וגם פטריות. הספר מלווה באיורים מדהימים ומדויקים של ציירת של ציורים מדעיים שהיא גם אמנית והתוצאה היא עיצוב אלבומי יפיפה. הספר יצא בארץ בהוצאת שוקן וניתן לרכישה בחנויות הספרים.  ...

המשך קריאה

"דרישת שלום" מטוביה קושניר

"דרישת שלום" מטוביה קושניר (12.10.1923-16.1.1948) לאחרונה, במהלך טיפול בצמחים ממשפחת הסלקיים, נתקלנו בצמח שנאסף על ידי טוביה קושניר בשנת 1946. פתקית המידע שמלוה את הצמח כתובה בכתב ידו של טוביה על פיסת נייר שקופה למחצה, שהיתה כתובה גם מצידה האחורי. הפכנו את הפתקית וראינו כי זו טיוטה של אחד ממחקריו של טוביה (ש"מיחזר" את הנייר). כך, מעבר לשבעים שנה ויותר, הגיע אלינו קטע קטן מפרי עטו ומחקריו של טוביה קושניר, שנפל בקרבות תש"ח. טוביה קושניר, איש הפלמ"ח, היה מלוחמי מחלקת הל"ה שנפלו בדרכם לעזרת גוש עציון הנצור. טוביה היה בוטנאי מוכשר ורב ידע ש"חרש" את הארץ ברגליו מחרמון ועד נגב, ובמסעיו אסף צמחים רבים המופקדים בעשביה הלאומית, באוניברסיטה העברית של ירושלים. טוביה התעניין מינקות בטבע ולמד אותו בכוחות עצמו, ערך נסיונות מדעיים, טייל וגילה מיני צמחים רבים חדשים לארץ, ביניהם את איריס עוזיה היפה והנדיר. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה ב-19455, אז היה זה מסלול לימודים של חמש שנים בסיומן מקבלים את התואר מוסמך. בשנות לימודיו הקים את חלקת האיריסים בגן הבוטני בהר הצופים, בה ערך הכלאות בין המינים. האיריסים שרדו את שנות הבידוד במובלעת של הר הצופים (1948-1967) והחילים ששמרו על ההר השקו את הצמחים. לאחר מלחמת ששת הימים הועתקו האיריסים לגן הבוטני בגבעת רם. בנוסף, אסף טוביה במדבר יהודה סתווניות והראה לפרופ' נעמי פיינברון שהן שונות מאד מסתוונית היורה. אחרי מותו של טוביה פרסמה נעמי פיינברון את הסתווניות האלה וקראה להן על שמו סתוונית טוביה – Colchicum tuviae. עם פרוץ קרבות מלחמת השחרור בדצמבר 19477 התגייס טוביה לגדוד השישי של הפלמ"ח ולחם בפרוזדור ירושלים. בינואר 1948 (ד' בשבט, תש"ח) נשלח יחד עם מחלקת ההר (ה"ל"ה") לעזרת גוש עציון הנצור. המחלקה שיצאה לדרך מהרטוב נקלעה עם אור יום לקרב ליד הכפר צוריף וכל לוחמיה נפלו. טוביה עסק גם במחקר אנטמולוגי והתמקד בחקר ערצבים (Gryllotalpa). עבודתו בנושא פורסמה בכתב העת החשוב Nature, בשנת לימודיו השלישית באוניברסיטה. לאחר מותו של טוביה המשיכה אשתו אביבה את מחקריו על מערכת העצבים והגנטיקה של הערצב וערכה אותם לפרסום. המחקר התפרסם ב-1952, בכתב העת החשוב "Journal of Genetics", ועורכו Sanderson Haldane ציין במבוא למאמר את האבדה הגדולה למדע עם מותו של טוביה. הצמחים הרבים שאסף טוביה משמשים אותנו במחקר עד היום הזה וכן ימשיכו שנים רבות בעתיד. זוהי מצבה חיה לזכרו. (לחצו על התמונה כדי להגדיל...

המשך קריאה

אב-טיפוס "חדש" באוסף העשבייה

בעת מחשוב גיליונות האב-טיפוס שבעשביית האוניברסיטה העברית, חיפשה גב' סו פרומין גיליונות אב-טיפוס של הסוג Anthemis. סוג זה ממשפחת המורכבים Asteraceae (Compositae) היה במוקד מחקר שעשה פרופ' א' אייג, והתפרסם ב-1938 במונוגרף לאחר מותו בטרם עת. פרופ' אייג פרסם רבים מהמינים והתת-מינים החדשים של Anthemis, כולם מתועדים בעבודתו, ורבים מהאב-טיפוסים שהגדיר אז שמורים בעשבייה. להפתעתנו הרבה, בין גיליונות האב-טיפוס "הבלתי מוגדרים" של Anthemis מצאנו גיליון אב-טיפוס אשר שלוש תוויות הוצמדו אליו, כולם בכתב ידו של פרופ' אייג, ובהן הערות בעברית, גרמנית, לטינית ואנגלית. כמה וכמה שבועות השקענו בפענוח הכתב הזעיר והמוכתם-משהו בן 70 השנה, אולם אחת ההערות הייתה ברורה מאוד: "להחזיר לוינה". בדיקה במונוגרף של אייג ובספרות רלוונטית נוספת הבהירה לנו שהיה זה הולוטיפ (אב-טיפוס מקורי שממנו הוגדר המין), השייך לעשבייה בווינה. יצרנו קשר עם פרופ' ויטק, ראש העשבייה בווינה, ושלחנו לו תצלום של התוויות. לאחר כמה שבועות, הגיע מכתב מווינה וזו לשונו: "ההולוטיפ נמצא בווינה, מצאתי אותו באוספים שלנו. לכם, אם כך, יש איזוטיפ (פריט זהה בפרטי האיסוף לפריט שממנו הוגדר המין). אנא שמרו אותו...

המשך קריאה