אוסף הצמחים

על האוסף

מבוא

העשבייה של האוניברסיטה העברית נוסדה כאוסף פרטי על ידי אלכסנדר אייג בשנת 1920, וסופחה רשמית לאוניברסיטה ב-1928, עם הכללת לימודי הבוטניקה במערכת הלימודים.
העשבייה של היום היא תוצאת עבודתם החלוצית והדקדקנית של ראשוני הבוטנאים בישראל. המייסדים – א' אייג, א' אהרונסון, נ' נפתולסקי, נ' פיינברון-דותן, מ' זהרי ואחרים – תרו את הארץ ואת סביבותיה בחיפושיהם אחר צמחים ובדגימתם. מחקריהם לא רק הניחו את היסודות לעשבייה, אלא גם הרחיבו את הידע על הצומח הים-תיכוני והעמיקו את הבנתנו אותו. עבודתם גילתה לנו את עושרו הרב של הצומח הים-תיכוני, אחד ממוקדי המגוון הביולוגי המרכזיים בעולם.

המשך…

המשך קריאה

חלון אל האוסף

אב-טיפוס "חדש" באוסף

בעת מחשוב גיליונות האב-טיפוס שבעשביית האוניברסיטה העברית, חיפשה גב' סו פרומין גיליונות אב-טיפוס של הסוג Anthemis. סוג זה ממשפחת המורכבים Asteraceae (Compositae) היה במוקד מחקר שעשה פרופ' א' אייג, והתפרסם ב-1938 במונוגרף לאחר מותו בטרם עת. פרופ' אייג פרסם רבים מהמינים והתת-מינים החדשים של Anthemis, כולם מתועדים בעבודתו, ורבים מהאב-טיפוסים שהגדיר אז שמורים בעשבייה.
להפתעתנו הרבה, בין גיליונות האב-טיפוס "הבלתי מוגדרים" של Anthemis מצאנו גיליון אב-טיפוס אשר שלוש תוויות הוצמדו אליו, כולם בכתב ידו של פרופ' אייג, ובהן הערות בעברית, גרמנית, לטינית ואנגלית. כמה וכמה שבועות השקענו בפענוח הכתב הזעיר והמוכתם-משהו בן 70 השנה, אולם אחת ההערות הייתה ברורה מאוד: "להחזיר לוינה". בדיקה במונוגרף של אייג ובספרות רלוונטית נוספת הבהירה לנו שהיה זה הולוטיפ (אב-טיפוס מקורי שממנו הוגדר המין), השייך לעשבייה בווינה. יצרנו קשר עם פרופ' ויטק, ראש העשבייה בווינה, ושלחנו לו תצלום של התוויות. לאחר כמה שבועות, הגיע מכתב מווינה וזו לשונו: "ההולוטיפ נמצא בווינה, מצאתי אותו באוספים שלנו. לכם, אם כך, יש איזוטיפ (פריט זהה בפרטי האיסוף לפריט שממנו הוגדר המין). אנא שמרו אותו אצלכם".

אוסף זייצ'ק

דוד זייצ'ק (1904-1990)

Zaitschek

נולד בברנו, צ'כיה, בבית דתי-מסורתי וציוני. בגיל 11 הצטרף לתנועת הנוער הציונית תכלת-לבן, בה החל בפעילותו הציונית. עשה דוקטורט במדעי החקלאות בארץ מולדתו, במטרה ליישם את לימודיו לאחר העליה לארץ ישראל.
לאחר תום לימודיו עבד במחלקות לבוטניקה ובקטריולוגיה חקלאית באוניברסיטה, ובמחלקה לגידול והשבחת צמחים. שירת בצבא הצ'כוסלובקי בין השנים 1931-33.
בשנת 1934 התחתן עם עליזה לבית בלונסקי והשניים עלו לארץ באותה שנה.
לאחר עליתו עבד דר' זייצ'ק במשך שנה בתחנה לנסיונות חקלאיים ברחובות, וב-1936 עבר לעבוד במחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנותיו הראשונות באוניברסיטה עבד במחלקה לבוטניקה, לימד וניהל את מעבדות המחקר. הוא היה מרצה אהוב ומוערך.
ב-1955 השתתף בהקמת ביה"ס לרוקחות בו עבד כמנהל ביה"ס לכימיה של חומרי טבע ופרמקוגנוזיה, עד פרישתו בשנת 1972.
במסגרת עבודתו המדעית עסק דר' זייצ'ק בבוטניקה של צמחי תרבות ובחקר צמחי מרפא. הוא יסד את המחקר האתנו-בוטני בארץ, ואת חקר הפולקלור של צמחי המרפא. במסגרת מחקריו ראיין אנשים רבים, הן ילידי הארץ והן עולים חדשים, ויצר אוסף גדול מאד של צמחי מרפא וכרטסת מידע אתנו-בוטני. אוסף זה שמור כיום בעשביה הלאומית של האוניברסיטה העברית.
תחום חקר נוסף בו עסק דר' זייצ'ק היה ארכיאובוטניקה. הוא חקר וזיהה צמחים מתוך חפירות ארכיאולוגיות. במסגרת זו השתתף בחפירות ארכיאולוגיות, כולל המשלחות הראשונות למערות של מדבר יהודה.
בשנות המאבק היה דוד זייצ'ק פעיל בהגנה בה היה ממונה על התצפיתנים. הוא פתח שיטות תצפית שלא היו נהוגות עד אז, כולל שימוש בטלסקופ שנתרם לאוניברסיטה העברית על ידי אסטרונום חובב מארה"ב לתצפיות למרחק רב.
עבודה התנדבותית היתה חלק בלתי נפרד מפעילותו הענפה של דר' זייצ'ק. שנתים לאחר עליתו ארצה, ב-1936, הוא הקים את "אגודת אייג" להפצת ידיעות הטבע. מטרת האגודה היה להגדיל את ידע הטבע בציבור הרחב ולייסד אוספי טבע ומעבדות העומדים לרשותם של תלמידים וסטודנטים מחוץ לאוניבסיטה. לצורך זה הוא גייס לפעילות באגודה חוקרים רבים מתחומי חקר מגוונים, שהרצו לקהל הרחב.
בנוסף על עבודתו המדעית היה דר' זייצ'ק אסטרונום חובב ברמה מקצועית. ב-1951 ייסד את "אגודת אסטרונומים חובבים בישראל" – האגודה לאסטרונומיה, אותה ניהל כ-30 שנה. בשנת 1952 הקימה האגודה בכספיה את הפלנטריום הראשון והפעילה את הטלסקופ הראשון בארץ, אותו טלסקופ ששימש במלחמת העצמאות לתצפיות על עברו הירדני של הגבול. הפלנטריום היה ממוקם בצריפים של מדעי הטבע של האוניברסיטה בטלביה. במקום התקיימו הרצאות ותצפיות פתוחים לקהל הרחב.
מ-1955 ערך דר' זייצ'ק את עלון האגודה לאסטרונומיה "הכוכבים בחדשם". ב-1956 זכתה האגודה לתרומה גדולה ממשפחת וויליאמס שאפשרה לו להקים את פלנטריום וויליאמס בקמפוס גבעת-רם של האוניברסיטה העברית. הפלנטריום שהיה יחיד בארץ פעל עד ראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, והיה המרכז הראשון בארץ ללימוד אסטרונומיה. במסגרת פעילותו באגודה לאסטרונומיה פרסם דר' זייצ'ק מאמרים רבים וגם שידר פינה שבועית ברדיו.
האוסף האתנו-בוטני של דר' זייצ'ק שמור בעשביה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם. אוסף זה פתוח וזמין לכל חוקר ומתענין.

Zaitschek_1

Zaitschek_2

Zaitschek_3

קובץ אקסל של אוסף זייצ'ק

קובץ נוסף של אוסף זייצ'ק

 

שותפים

הגן הבוטני בהר הצופים:

http://botanic-garden.huji.ac.il

 

הגן הבוטני בגבעת רם:

https://www.botanic.co.il

פיטריות פיטופתוגניות

אוסף הפטריות הוקם על ידי פרופ' צ'רנה רייס (1890-1965) ומכיל דוגמאות של פטריות פיטופתוגניות (בעיקר) מישראל ומהעולם שנאספו במחצית הראשונה של המאה העשרים.

קיטלוג האוסף החל באוקטובר 2016 והוא מתבצע בתכנת Excel, מתוך כוונה להטמיע אותו בעתיד הקרוב בתכנת המחשוב של האוספים.

מאז ראשית 2017 קוטלגו כ-200 פריטים בחודש.

סה"כ קוטלגו 3,734 פריטים (כ20% מהאוסף) השייכים ל-173 סוגים, ו-1175 מינים.

להלן הסוגים עיקריים שקוטלגו:

Puccinia – קוטלגו 1,556 פריטים

Septoria – קוטלגו 450 פריטים

Uromyces – קוטלגו 270 פריטים

Cercospora – קוטלגו 179 פריטים

Dothidella – קוטלגו 118 פריטים

Ascidium – קוטלגו 111 פריטים

Bremia – קוטלגו 77 פריטים

Ascochyta – קוטלגו 76 פריטים

Coleosporium – קוטלגו

73 פריטים

הגיליונות המקוטלגים עוברים שדרוג טכני, ומאוחסנים בתיקי קרטון המסודרים בסדר א'-ב' של סוגים ומינים.

במקביל, ניתן להפקיד דוגמאות חדשות לאוסף.

את הנתונים תוכלו לראות בקובץ הפטריות הפיטופתוגניות.

פרופ' צ'רנה רייס

פרופ' צ'רנה רייס

תמונה מקטלוג איורים של האוסף שהוכן על ידי פרופ' רייס עצמה

תמונה מקטלוג איורים של האוסף שהוכן על ידי פרופ' רייס עצמה

צוות האוסף

עדכונים אחרונים