גלי ביינר על האוסף ההשוואתי- מתי בויתו הכלבים?

גם בימי קורונה, כשאנחנו חווים הגבלות הדוקות על יציאה מהבתים, עדיין אפשר לצאת עם הכלב. אבל מתי בויתו הכלבים? גלי ביינר, אחראית השימור באוספי הטבע הלאומיים, מסבירה כיצד מנסים לענות על השאלה הזו וגם על האוסף ההשוואתי באוניברסיטה העברית: בסרטון זה אנו מציגים שני נושאים עיקריים: הראשון הוא השימוש המחקרי ב"אוסף ההשוואתי" (או "האוסף המשווה"). האוסף הזה כולל מינים נדירים, מינים שנכחדו ומינים הנמצאים בסכנת הכחדה וגם פרטים שעל פיהם הוגדרו מינים, ומשמש על מנת להמשיך ולהגדיר מינים קיימים ומינים חדשים באמצעות השוואה, כפי שרואים בסרטון. האוסף המשווה של היונקים כולל אוסף אוסטיאולוגי (כלומר של עצמות) שנאסף מאז תחילת המאה ה-20. התרבות הזו התקיימה באזורנו בזמן שבין 15,000 ל-11,700 שנים לפני זמננו. הנושא השני מתייחס לאחת מהתרבויות שהיו באזורנו בעבר: התרבות הנטופית, שנחשבת לתרבות של ציידים-לקטים עם התחלה של מאפיינים של ישיבת קבע. בני התרבות הזו בנו מבנים מאבנים, קברו את מתיהם, לעיתים יחד עם חפצי אמנות – וגם עם כלבים. רבים מנסים להבין כיצד ומדוע התרחש התהליך, וכיצד אפשר בכלל להבחין בהבדלים בין חיית הבר ממנה בוית הכלב – זאב או תן – לבין כלב מבויית. בסרטון רואים מוצג מאחת הקבורות המפורסמות בעולם הכוללות אדם עם כלב. ביות הכלב הוא סוגיה הנמצאת במחקר מתמשך. כיום אנו עדים למגוון עצום של זנים של כלבים הרחוקים מהכלב המבויית המקורי. נשאלת השאלה מדוע התהליך הזה התרחש, האם הוא היה מכוון, או האם התרחש באקראי כתוצאה מקרבת טורפים לערמות הזבל המצטברות בקרבת מקומות החנייה של האנשים?. למעשה, במקומות רבים בעולם מוצאים היום עדויות לכלבים מבוייתים, מה שמעיד כי התהליך התרחש כנראה זמן רב לפני שאפשר היה להבחין בעדות הארכיאולוגית לכך. במקביל למחקר המורפולוגי של העצמות (כלומר של צורתן ומידותיהן), מתבצע מחקר גנטי המעוקב אחרי תהליך הביות. לעת עתה ברור שהתהליך הוא מורכב והתרחש אולי במספר מקומות בעולם...

המשך קריאה

אשליה חזותית בממצאים מן העבר

הדוגמאות המוקדמות לאשליה חזותית בממצאים מן העבר נמצאו בתחריטים על עצם ואבן ברמת הגולן.  תוכלו לקרוא את הכתבה באנגלית ב'הארץ'.

המשך קריאה

מחר בחמישי באוספים: תצוגת מאובנים, עצמות, שלדים ופוחלצים

...

המשך קריאה

מין חדש למדע של מכרסם (מאובן) מתקופת המיוקן: השלכות על נדידה של בעלי חיים עתיקים במרחב שבין אירו-אסיה לבין אפריקה

קבוצת מומחים הכוללת גם חוקרים מישראל – ד"ר רבקה רבינוביץ מהמכון למדעי כדה"א והאוספים הלאומיים לטבע מהאוניברסיטה עברית, ד"ר רני קלבו מהמכון הגיאולוגי, ד"ר ארי גרוסמן מאריזונה, ד"ר רקואל לופז-אנטוננזה מבריסטול, ד"ר גדעון הרטמן מקונטיקט וד"ר פביאן קנול ממנצ'סטר גילתה בנגב מין חדש למדע של מכרסם (מאובן) Sayimys negevensis שהמכרסם בעל מאפיינים קרובים יותר למינים אסיאתים, המראים שלמרות הקרבה לאפריקה, המסדרון הלבניטי כמסלול הפצה של מינים היה כבר פעיל אז. טעימה מתוך המאמר את המאמר ניתן למצוא באתר של...

המשך קריאה