על האוסף

אספנים פרטיים תרמו במהלך השנים מספר רב של דוגמאות לאוסף אשר שימשו ועדין משמשות למחקר בישראל. ביניהם האוסף המדהים של אליק מרכוס הכולל עשרות דוגמאות נדירות ממכרה Tsumeb המפורסם שבנמיביה. דוגמאות ייחודיות אלו יקרות מפז עכב ההצפה הגדולה שהתרחשה במכרה וסגירתו בשנת 1995. בזמנים אלו אנו מובילים חיפוש נרחב של מטאוריטים בישראל במטרה לשלבם עם שאר דוגמאות המטאוריטים מרחבי העולם המצויות באוסף.

תצוגות הקבע המציגות את הדוגמאות המיוחדות והיפות ביותר באוסף כוללות בין היתר את צורות הגיבוש של קלציט, קוורץ, המטיט וגבס, צבעים וצורות של מינרלים בטבע, אבני חן, מאובנים ודוגמאות וולקניות ייחודיות. בנוסף, ישנה תצוגה קטנה של מינרלים פלורסנטיים.

האוסף הגיאולוגי והמינרולוגי משמש בין היתר את אנשי המכון למדעי כדור הארץ ביצירת סטנדרטים וכיול של המכשירים האנליטים השונים שברשותנו.

הוראה וחינוך

קבוצות מאורגנות, במיוחד ממוזיאון שדרות טבע וגלריות פוקדות לעיתים קרובות את המכון למדעי כדור הארץ ולומדות על הגיאולוגיה של ישראל וארצות אחרות דרך המוצגים באוסף. מרכז המעבדות בלמונטה לנוער משתמש באוסף הגיאולוגי ומקדם תוכנית לעידוד הלימוד של גיאולוגיה בבתי הספר. כמובן שהאוסף משמש כדרך קבע בהעברת קורסים כדוגמת מינרלוגיה, פטרולוגיה וחומרי כדור הארץ ללימוד של סטודנטים חדשים.

המינרל בנתוריט

בנתוריט הוא מינרל סולפטי נדיר מאוד שעד היום נתגלה בישראל בלבד.

המינרל מכיל כרום, שייך לקבוצת האטרינגיט ונוסחאתו הכימית:

Bentorite –   Ca₆(Cr,Al)₂(SO₄)₃(OH)₁₂·26(H₂O)    

המינרל האקזוטי והנדיר בנתוריט.

המינרל בנתוריט זוהה והוגדר לראשונה בעולם ב-1980 ע"י הגיאולוגית שולמית גרוס ז"ל (1923-2012) בשברי סלעים מתצורת חתרורים (האזור המגוון) שהובאו ממחצבות 'שיש ערד'.

המינרל נקרא על שמו של פרופסור יעקב קורט בן-תור ז"ל (1910-2002), מראשוני ומגדולי הגיאולוגים במדינת ישראל.

צבע הבנתוריט סגול-סגול בהיר והוא מופיע בעורקים בסלעים מותמרים של תצורת חתרורים, בעיקר בסלעי שיש קלציט-ספוריט.

מחשוף של בנתוריט נתגלה בקילומטר ה-82 בכביש מעלה אדומים-ים המלח אך מאז המקום נהרס לחלוטין, היום ניתן למצוא את המינרל באתרו במקום אחד בעולם: במחשוף "האזור המגוון" (תצורת חתרורים), מזרחית לערד, במחצבות שיש קלציט –ספוריט ("שיש ערד") הפזורות באזור.

ניתן לראות את המינרל בתצוגת האוסף המינרלוגי והגיאולוגי במכון למדעי כדור הארץ באולם על שם בן-תור.

המאמר המקורי של שולמית גרוס:

Gross, S., 1980. Bentorite. A new mineral from the Hatrurim area, west of the Dead Sea, Israel. Isr. J. Earth Sci., V. 29, pp. 81-84.

התמונות המצורפות למטה צולמו על ידי יהושע קולודני ואבי בורג במחשוף במעלה אדומים (המפתחות והמטבע משמשות לקנה מידה):

קישורים נוספים:

המינרל בנתוריט באתר mindat

המינרל בנתוריט באתר webmineral

תודה לאבי בורג על התמונות והמידע.

סטנדרטים ל-XRD

דוגמאות מינרלים מהאוסף ישמשו כסטנדרטים לדיפרקציית קרני X במכון הגיאולוגי.

דיפרקציית קרני X- רנטגן (XRD) היא אחת הטכניקות החשובות ביותר במחקר מינרלוגיה של דגימות גיאולוגיות. בעוד זיהוי מינרלים הוא פשוט יחסית אם התוכנה המודרנית ומסדי נתונים מינרליים טובים זמינים, ניתוח כמותי מדויק של מינרלים הנוכחים בדוגמאות נשארה משימה מאתגרת. אחת השיטות שפותחה כדי להשיג מטרה זו נקראת דפוס מתאים. שיטה זו מבוססת על התאמת דפוס XRD שלם של מדגם לא ידוע על ידי הוספת כמויות משתנות של מינרלים יחידים בעצמה ובקנה מידה סטנדרטים. דפוסי הסטנדרטים מתקבלים ממדידות של מינרלים טבעיים טהורים (או כמעט טהורים). לקבלת התוצאות הטובות ביותר, הסטנדרטים של המינרלים הטהורים חייבים להימדד באותו מכשיר תחת אותם תנאים אנליטית כמו הדגימות.

לצורך סטנדרטיזציה של מכשיר ה- XRD החדש של המכון הגיאולוגי של ישראל, אנו משתמשים בדגימות מינרלים מאוסף המינרלוגיה והפטרולוגיה של האוניברסיטה העברית. הסטנדרטים שיפותחו מדגימות אלו יעזרו לנו לשפר את היכולות האנליטיות של מעבדת XRD הגיאולוגית, שתועיל למוסדות שונים, ביניהם האוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי, באמצעות עבודות מחקר משותפות.

אנו מודים לד"ר נבות מורג, מנהל מעבדת XRD במכון הגיאולוגי של ישראל על הסבר זה.