היענים של המזרח התיכון

הידעתם? עד תחילת המאה הקודמת, היענים היו נפוצות ברחבי ישראל וחצי האי ערב. אלו לא היו אותן היענים בהן ניתן לצפות היום באפריקה, אלא תת-מין אחר, אשר נכחד לחלוטין. היען המזרח תיכונית (/ערבית/ סורית) Struthio camelus syriacus היתה כמעט זהה ליען האפריקנית המוכרת ביותר, היען אדומת הצוואר Struthio camelus camelus, ונבדלה ממנה במאפיין ברור אחד: מידותיה. היען המזרח תיכונית היתה קטנה בצורה משמעותית, ככל הנראה בשל תנאי האקלים המדבריים בהם חיה. בדיקות גנטיות אף הראו כי בין שני תתי-מינים אלו קיימת הקרבה הגדולה ביותר מאשר בין שאר תתי המינים הנמצאים בדרום אפריקה ובסומליה. תפוצתה של היען המזרח תיכונית היתה רחבה, החל ממצרים וערב הסעודית, דרך ישראל, ירדן ועד לעיראק וכווית. בעבר נמצאו שרידי ביצים באתרים ארכיאולוגים שונים בישראל וב-2006 אפילו נמצאו 4 ביצים מאובנות שלמות בסמוך לקיבוץ יקום. קן עתיק עם ביצים שנמצא בסמוך למרינה בהרצליה תוארך כבן כ-6000 שנים, ויחד עם ציורי קיר רבים של המין ברחבי המזרח התיכון ואזכורים בכתבים עתיקים, ניתן להבין כי היען היתה פה הרבה מאוד זמן. העלמותה של היען הגיעה בעקבות הגברת ההפצה של הנשק החם, בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה. אם בעבר היה קשה לצוד אותן, הרי שעם הגעת הנשק החם וכלי הרכב, ניתן היה לצוד בקלות משפחות שלמות. העדות המקובלת האחרונה לקיומו של תת-המין מגיעה מכווית, שם ניצודה ונאכלה נקבה ב-1941. בתחילת שנות השישים נפוצו שמועות על נקבה נוספת, מתה, אשר נסחפה בשיטפון בואדי חסה (זרד) שבירדן, אמנם שמועות אלו לא אומתו מעולם. באוסף העופות קיימים 3 פרטים – שני אפרוחים ונקבה בוגרת, אשר ניצודו על-ידי שייח סעודי בערב הסעודית ב-1933. הפרטים ניצודו כ-500 ק"מ מירושלים, ובכל זאת הובאו במיוחד אל ישראל אהרוני, מה שמעיד על השם המכובד שהוא קיבל בקרב כל תושבי האזור. לקריאה נוספת: Robinson, Terence J. & Matthee, Conrad A. (1999): Molecular genetic relationships of the extinct ostrich, Struthio camelus syriacus: consequences for ostrich introductions into Saudi Arabia. Animal Conservation 2(3): 165-171. Shirihai, H. 1996. The birds of Israel. Academic Press,...

המשך קריאה

פוחלצים למען חינוך הדורות הבאים

בחודש פברואר האחרון יצר איתי קשר אורן, בוגר החוג ללימודי הסביבה ועובד לשעבר באחת המעבדות במחלקה לאקולוגיה אבולוציה והתנהגות. אורן אמנם כבר סיים את לימודיו, אבל תשוקתו לתחום לא פחתה והוא דואג להעביר אותה לדור הבא במסגרת פרוייקט של עמותת "פסגות לחינוך" אותו הוא מוביל במרכז למצוינות בשכונת קריית-מנחם שבירושלים. בקשתו של אורן היתה פשוטה: במסגרת סיור באוניברסיטה בו ייחשפו התלמידים המצטיינים לתחומים השונים אותם ניתן ללמוד באקדמיה, לקיים תחנה באוסף העופות. התוכניות נתקלו בהתנגדות מזג-האוויר, כאשר בתאריך שנקבע נצבע הקמפוס כולו בלבן אך למרות זאת לא אמרנו נואש ולאחר עוד כחודשיים של דיונים, הצלחנו למצוא תאריך, ואפילו שניים. מרגע שהתאריכים הסתדרו עם מזג האוויר ואילוצים אחרים, מיד נרתמנו (הפוחלצים ואני) למשימה ויחד עם אורן בנינו שתי פעילויות, לשתי קבוצות בגילים שונים. נושא הפעילות היה זהה: שימוש בכלים הבסיסיים ביותר שיש ברשותו של טקסונום – העיניים והיכולת להשוות בין בעלי חיים ובמקרה הזה בין ציפורים. הילדים הצעירים, בגילי בית-ספר יסודי, קבלו מספר פוחלצים עם שמותיהם ומגדיר של הציפורים לפי מקום חיותם והמזון שלהם (בשונה ממגדיר רגיל אשר מתאר את המראה של הציפור). בעזרת מספר שאלות מנחות מצאו הילדים את הציפורים הנכונות: החופית בעלת הרגליים הארוכות והמקור הארוך חיה על החוף ומאפייניה הפיזיולוגיים מאפשרים לה להמנע מהרטבות ולמצוא אוכל בתוך המים הרדודים, החיוויאי מצוייד בטפרים חדים ומקור מעונקל אשר מאפשרים לו לדרוס את טרפו ולאכול אותו ועוד דוגמאות רבות. הילדים הבוגרים, בגילי חטיבה ותיכון, נדרשו למשימה קשה יותר: הוטל עליהם לזהות מאפיינים דומים בין ציפורים שונות ולחלקן למשפחות, לפי מגדיר המשפחות שקבלו. הילדים המבריקים זיהו מהר מאוד את הברווזים והבינו מדוע מקורם רחב ולמה משמשים קרומי השחיה, את דורסי הלילה בעלי העיניים הגדולות והנוצות הרכות המאפשרות ציד לילי ועוד מספר משפחות. חוץ מהפעילות המוצלחת, קיבלו כל הילדים הסבר על פעילות אוספי הטבע הלאומיים בכלל והטקסונומים בפרט וכן על פעילות המחלקה לאקולוגיה אבולוציה והתנהגות. בסיכום האירוע היו כולם מרוצים מאוד: הפוחלצים הרגישו שהם ממלאים את ייעודם, הילדים החכימו והתנסו קצת בעבודת האוספים וכולנו מאוד נהנינו. מקווים מאוד שאותם הילדים יגיעו אלינו בעתיד הלא רחוק כסטודנטים ואולי אפילו בהמשך כחוקרים באוספי הטבע הלאומיים. בעוד 20 שנים מהיום החוקרים יהיו אחרים, הילדים שיגיעו להדרכות יהיו אחרים, אבל הפוחלצים ידעו לספר על כולם....

המשך קריאה

עדות לעולם שנעלם

בתחילת המאה הקודמת, היה ישראל אהרוני זואולוג ידוע בקרב מנהלי אוספים ומוזיאונים רבים ברחבי אירופה. מנהלים אלו בקשו ממנו, כזואולוג הבכיר והמוצלח במזרח התיכון, לשלוח אליהם פוחלצים, ביצים ועורות של עופות רבים אשר עליהם שמעו בלבד. במסגרת זו יצא אהרוני מספר פעמים אל אגם אמיק (Lake Amik / Lake of Antioch) אשר בדרום טורקיה, בסמוך לאנטיוכיה העתיקה. אהרוני יצא לצוד מינים רבים אשר קיננו באגם ובסביבתו או עצרו שם במהלך נדידתם. בין השנים 1916 ו-1930, ביקר אהרוני באגם לפחות 3 פעמים ואסף פרטים רבים: באוסף שלנו קיימים 15 פרטים של פורפיריה כחולה, 12 פרטים של נחשון ועוד מינים רבים כגון עיטם לבן זנב, 3 מיני צוללים, שני מיני שקנאים ועוד. רשימה זו, יחד עם פרטים רבים נוספים אשר נשלחו לאוספים ברחבי אירופה, מדגימה לנו את מגוון המינים המרשים ואת חשיבות האתר, אך בו-זמנית מספרת לנו את סיפורו העצוב: אגם אמיק יובש כולו בין 1940-1970, ועימו נעלם המגוון הרחב של בעלי החיים, אשר עדות להם, כמו עדויות רבות נוספות, קיימת בזכות עבודתו הקשה של ישראל אהרוני. במאה הקודמת יובשו עשרות מקורות מים בטורקיה, על-ידי הטיית המים לחקלאות או בכוונת תחילה על-מנת לפנות מקום. את הפגיעה במאזן האקולוגי ניתן לראות גם היום, כאשר מינים נודדים רבים נאלצים למצוא מקומות חניה אחרים אשר פחות מתאימים להם, אך את הנחשונים אשר נכחדו מהמזרח התיכון ואת כל המגוון המדהים שהיה שם, ניתן לצערנו לראות רק בצורת עורות ופוחלצים באוסף שלנו. לצפייה בתמונה של האגם משנת 1942 תוכלו להיכנס לאתר המציע למכירה תמונה כזו: http://www.ebay.com/…/syria-turkey-Lake-of-Ant…/231040534837 לקריאה נוספת על האגם בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Amik תמונה באדיבות אבנר וולברום...

המשך קריאה

מחזירים את הנעורים לציפורי האוסף

בשנתיים האחרונות עבר אוסף אהרוני תהליכים רבים, במטרה להחזיר עטרה ליושנה. בקיץ 2013 עבר האוסף ממקום מושבו הקודם, אל חדר חדש, אשר נבנה במיוחד בשבילו. לאחר סקר אשר כלל בדיקת מצב הפרטים, וידוא הזיהוי וסידור טקסונומי, הוכנסו כל הפוחלצים והעורות למגירות וארונות במיוחד בשבילם. המידע הועבר לראשונה למאגר ממוחשב (מוזמנים לבדוק בעצמכם) והאוסף נפתח למבקרים. המעבר והסידור לקחו מספר חודשים, אך עם סיומם העבודה רק החלה. עבודות התחזוקה, השיפוץ והשיפור נעשות כל הזמן, ובראשן פרויקט הדגל הנוכחי: נקיון ותיקון הפוחלצים. כפי שכולם יודעים, שום דבר לא נשאר במצבו המקורי אם לא מטפלים בו. במקרה של פוחלצים ועורות, גם אם ישמרו בתנאים אידיאליים אשר ימנעו נזקי שמש ואקלים, עדיין ינזקו ע"י 3 גורמים עיקריים: מזיקים, אבק ובני אדם. מכיוון שמטרת האוסף היא לשמש למחקר, לא ניתן להמנע ממגע אדם, וכאשר נוגעים, כמובן שעלולות לקרות תאונות, או פשוט בליה. על-מנת להימנע ממזיקים שעלולים למצוא את הנוצות ערבות לחיקם או את הפוחלצים כמקום טוב להטיל בו ביצים, בצענו הדברה, אמנם כמובן שיש לבקר את תוצאותיה מכיוון שמזיקים תמיד ימצאו דרך לחזור. כדי להמנע מאבק, אנו שומרים על חדר סגור ומגנים על הפרטים, אך כמו שכולנו מכירים מבתינו, אי אפשר לברוח מהאבק. מטרת פרויקט הנקיון היא להתמודד עם שלושת הגורמים הללו. ראשית, מתבצעת בדיקה יסודית של כל פרט, הכוללת חיפוש סימנים למזיקים וצילום של הפרט ושל סימנים אלו. שנית, מתבצע נקיון עדין באמצעות חומרים וכלים מיוחדים, פן יפגעו הנוצות הרגישות. לבסוף, במידת האפשר מתבצעים תיקונים קטנים כמו יישור של נוצות, חיזוק החיבורים למעמד ועוד. עבודה זו לוקחת זמן רב, ולשמחתנו נעשית בנאמנות ע"י שיר שפירא, בהנחייתה של גלי ביינר, משמרת האוספים. בשלב ראשון ינוקו הפוחלצים, תהליך ארוך אשר צפוי לקחת כמה חודשים, אך כבר רואים תוצאות. בשלב השני נעבור לנקיון העורות, משימה עדינה ומורכבת אפילו יותר מנקיון הפוחלצים. בתמונה: ערכת הניקוי מוכנה...

המשך קריאה