מוסטפה חוסיין

בעלי חיים במרחב הפרטי והציבורי: טבריה בתקופה המוסלמית הקדומה, מאות 7-11 לספירה

טָבַּרֻיה, הבירה של גִ'ונדּ (מחוז) אִורּדּון החל מן המאה השביעית לספירה בחוף המערבי של הכינרת. העיר שיוסדה עוד בימי אגריפס הראשון והמשיכה לשגשג לאורך על השינויים הגיאופוליטיים עד שבתקופה הצלבנית, מרכז העיר הקלאסי ננטש לטובת החלק הצפוני של העיר (העיר העתיקה/העות'מאנית).

בשני העשורים האחרונים חפירות ארכאולוגיות בשטח טבריה הקדומה חשפו מבני ציבור הטיפוסיים לעיר רומית, ביזנטית ומוסלמית, כגון: שער עיר, רחובות עמודים, תיאטרון, בית מרחץ, כניסות ומסגד.

המסגד של טבירה, בשלב המונומנטלי שלו החל מן המאה ה9, ממוקם במרכז העיר והינו מסגד מהתקופה המוסלמית הקדומה היחיד אשר נחפר בצורה יסודית במזרח התיכון במאה ה21. המסגד העירוני הוא המבנה החשוב ביותר מבחינה דתית ,חברתית ופוליטית בעיר. ולכן מחקר על היחס בין התושבים למסגד הינו חיוני לחשיפת עוד פרטים על חיי היום יום בעיר.

מן החפירות בראשותה של ד"ר קטיה ציטרין בעיר החל משנת 2009 נחשפו מבנים פרטים מדרום למסגד (M4), במרחק של כ 100 מ', ושוק צמוד (M1) ממערב. השוק הוא מורכב מחנויות המחברות בין קיר המסגד המערבי לבין רחוב העמודים המערבי. מן שני השטחים הללו מתגלים שפע של עצמות בעלי חיים.

בשלב זה נשאלת השאלה מה פשר היחסים בין בעלי חיים למסגד? בהלכה המוסלמית יש כמה חוקים לגבי טהרת המסגד וטומאה של בעלי חיים. מסגדים במצרים ועיראק מן המאה ה9 הינם בעלי טמנוס (זֻיאדַּה) על מנת לשמור על טהרת המסגד. מסגד טבריה, בשמו מסגד אְל-יָסמֵין, הוא מסגד תפילת יום שישי (גָ'אמֵע) של בירת מחוז, כלומר הסמל של השלטון. אני סבור כי כל אשר יתגלה במרחב הציבורי והפרטי של העיר מעיד על היחס בין השלטון (מסגד) לתושבים (הבתים והחנויות). ניתוח הממצא הזואולוגי משמש ככלי חדש בפרויקט החפירות של העיר. מטרתי היא להצביע על התזונה, הכלכלה, התברואה ועל חופש התנועה בעיר-בסמוך למסגד.