גלי ביינר על האוסף ההשוואתי- מתי בויתו הכלבים?
גם בימי קורונה, כשאנחנו חווים הגבלות הדוקות על יציאה מהבתים, עדיין אפשר לצאת עם הכלב. אבל מתי בויתו הכלבים? גלי ביינר, אחראית השימור באוספי הטבע הלאומיים, מסבירה כיצד מנסים לענות על השאלה הזו וגם על האוסף ההשוואתי באוניברסיטה העברית: בסרטון זה אנו מציגים שני נושאים עיקריים: הראשון הוא השימוש המחקרי ב"אוסף ההשוואתי" (או "האוסף המשווה"). האוסף הזה כולל מינים נדירים, מינים שנכחדו ומינים הנמצאים בסכנת הכחדה וגם פרטים שעל פיהם הוגדרו מינים, ומשמש על מנת להמשיך ולהגדיר מינים קיימים ומינים חדשים באמצעות השוואה, כפי שרואים בסרטון. האוסף המשווה של היונקים כולל אוסף אוסטיאולוגי (כלומר של עצמות) שנאסף מאז תחילת המאה ה-20. התרבות הזו התקיימה באזורנו בזמן שבין 15,000 ל-11,700 שנים לפני זמננו. הנושא השני מתייחס לאחת מהתרבויות שהיו באזורנו בעבר: התרבות הנטופית, שנחשבת לתרבות של ציידים-לקטים עם התחלה של מאפיינים של ישיבת קבע. בני התרבות הזו בנו מבנים מאבנים, קברו את מתיהם, לעיתים יחד עם חפצי אמנות – וגם עם כלבים. רבים מנסים להבין כיצד ומדוע התרחש התהליך, וכיצד אפשר בכלל להבחין בהבדלים בין חיית הבר ממנה בוית הכלב – זאב או תן – לבין כלב מבויית. בסרטון רואים מוצג מאחת הקבורות המפורסמות בעולם הכוללות אדם עם כלב. ביות הכלב הוא סוגיה הנמצאת במחקר מתמשך. כיום אנו עדים למגוון עצום של זנים של כלבים הרחוקים מהכלב המבויית המקורי. נשאלת השאלה מדוע התהליך הזה התרחש, האם הוא היה מכוון, או האם התרחש באקראי כתוצאה מקרבת טורפים לערמות הזבל המצטברות בקרבת מקומות החנייה של האנשים?. למעשה, במקומות רבים בעולם מוצאים היום עדויות לכלבים מבוייתים, מה שמעיד כי התהליך התרחש כנראה זמן רב לפני שאפשר היה להבחין בעדות הארכיאולוגית לכך. במקביל למחקר המורפולוגי של העצמות (כלומר של צורתן ומידותיהן), מתבצע מחקר גנטי המעוקב אחרי תהליך הביות. לעת עתה ברור שהתהליך הוא מורכב והתרחש אולי במספר מקומות בעולם...
המשך קריאהאשליה חזותית בממצאים מן העבר
הדוגמאות המוקדמות לאשליה חזותית בממצאים מן העבר נמצאו בתחריטים על עצם ואבן ברמת הגולן. תוכלו לקרוא את הכתבה באנגלית ב'הארץ'.
המשך קריאההשועל והברווז מקבלים מויקטוריה טיפול מסור
ויקטוריה נוסיקובסקי הגיעה להשתלמות בטיפול בפוחלצים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית. בתמונה – ויקטוריה מעניקה טיפול מסור לפוחלץ של שועל צד ברווז צעיר, שהוכן על ידי "אבי הזואולוגיה העברית" פרופ' ישראל אהרוני בתחילת המאה...
המשך קריאהחוויות מהיום הפתוח – 1 באוגוסט, 2019
מבט אל חלק קטן מהמוצגים בסיור "על פילים ומפלצות אחרות" – סיור באוסף הארכיאוזואלוגי והפליאונטולוגי! (צולם על ידי גדעון...
המשך קריאהרבקה ביטון שלנו מדגימה הוראת ארכיאוזואולוגיה
כפי שניתן לראות בגליון נובמבר 2017 של עלון שדרות טבע וגלריות באוניברסיטה העברית, אנו מייחסים חשיבות רבה ליצירת קשרים והיכרות של הדור הצעיר עם תחומי הארכיאוזואולוגיה...
המשך קריאה